קריז בקרסונדר

1. לרגעים רבים בערב שבת היה נדמה שהגופיות התל־אביביות הצהובות קיבלו גוון ירוק. לא חיפאי, לא בוסטוני, אלא כזה של גיבור חוברות הקומיקס ברוס באנר, המוכר יותר כענק הירוק. דיוויד בלאט, שנראה שהדמות שלו, כמו באנר, חטפה קרני גמא בחולון ובנס ציונה, אגרה כעס, פחד וצער - אותם רגשות המשמשים טריגר לטרנספורמציה של באנר לדמות הירוקה וחסרת הרסן. אז כשהאורות נדלקו באולם בקרסונדר, בלאט וחבורתו קרעו מעליהם את בגדיהם, ניערו את כל המבקרים, העוקצים, המדברים באנונימיות והמלכלכים המקצועיים באוזניים המחפשות רעל, והשמיעו להם את הקולות של ה־W שלהם. 

ת"א היתה קבוצה בקריז מפוקס ומנוהל היטב, עם שטף הגנתי ושצף־קצף מנטלי. ובעיקר, היה זה ניצחון טקטי מוחץ על יבגני פשוטין, שנראה כמו פשוט־אין. הצבע של מכבי היה צפוף כמו יחידת דיור של מהגרי עבודה בדרום תל אביב, והשימוש בסופו היה יעיל כמו החומה הדרומית המונעת את כניסתם של אותם מהגרי עבודה. לצערה של קובאן, פרח יורוליג צעיר, היא חטפה 40 דקות של חונכות בנושא איך צריך לנצח משחק חוץ קריטי מוותיקת יורוליג. 

2. אז עד הפסד הליגה הבא לא יצקצקו שהמאמן צעק על השחקנים (אוי, מסכנים, החמודונים האלה, רק לאלכס פרגוסון מותר לצעוק), לא יהפכו את ליאור אליהו לשחקן החשוב ביותר בסגל, ולא ישמיעו את "הקולות". ואם ישמיעו, בלאט כבר הצטייד באטמים. 

תארו לכם לו היה מפסיד בבית לנאנטר הצרפתית, "נס ציונה של היורוליג", כמו שקרה לברצלונה. מכונות השחזת הסכינים של אלה שמתקשים לקבל הפתעות ספורטיביות היו עובדות שעות נוספות.  

3. ההתלבטות הזו בין הקבוצה האמריקנית של תל אביב לבין האמפתיה והסימפטיה כלפי הקורבנות הצהובים של המתקפה התקשורתית הנבזית וחסרת הפרופורציה - המחכה לפיטורים ולדם מטאפורי בגלל הפסד בכמה משחקי כדורסל - ממשיכה להציק. 

מי שצפה בשישי בצהריים במשחק בין הפועל ירושלים למכבי ראשל"צ והתמלא גאווה על המשך המגמה בליגה של דומיננטיות של השחקנים הישראלים, בוודאי נחמץ ליבו אל מול החמישייה הזרה שעלתה בצהוב כמה שעות מאוחר יותר. אבל אם שורדים את בדיקת הדרכונים הזו, אפשר להתחבר לג'ו אינגלס, חיבור רענן ושמח כמו סוללה של סלולרי העומדת להסתיים הפוגשת במטען ובשקע. איכויותיו חוצות גבולות וכובשות לבבות. עם איי־קיו גבוה בכל הנוגע לכדורסל, ובעיקר, חלומו של כל מאמן, "גבר", בפרמטרים הבלתי סטטיסטיים הנקראים אופי. איש שאפשר לגנוב איתו סוסים. כעת רק צריך להחליט אם הכינוי המקומי שלו יהיה יוסק'ה או אינגל'ה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו