נהגים, תחשבו על הילדים

פעם בכמה ימים זה קורה. אם יש לנו מזל, רק פעם בכמה שבועות. אנחנו פותחים את הרדיו ושומעים על עוד תאונה מצמררת. הפעם התאונה שאירעה אמש בנתניה קטלה את חייה של סבתא והותירה את נכדה במצב קשה כשהוא נאבק על חייו. משפחה שלמה, שהיתה צריכה לחגוג היום את אירוסיו של אחד מבניה, נפגשה בבית הקברות על מנת להביא את הסבתא למנוחת עולמים.

במהלך הקריירה הציבורית שלי היתה לי חולשה לילדים ולבני גיל הזהב, קהל שלעיתים נשכח בצד בשל העובדה שהוא חסר אונים. לפיכך העובדה שתאונה קוטלת חיים של סבתא ופוגעת קשה בנכדה, לא נותנת לי מנוח. העובדה שסבתא התגייסה לעזור בשמירה על נכדה, משימה שאני ורעייתי עושים בשמחה בכל שבוע, רק חיזקה את גודל הזעזוע שחשתי כששמעתי על התאונה הנוראה.

זו לא גזירת גורל. אנחנו חייבים להבין שתאונות הן לא משמיים ושיש מה לעשות. תמיד יש מה לעשות. לעיתים זה הגורם האנושי, לעיתים אלה הן התשתיות הרעועות ולעיתים שניהם. אבל אני טרם ראיתי תאונה שאחד מהשניים לא היה מעורב בה.

אני פונה אל כולכם, תסתכלו אל האנשים האלה בעיניים. תתבוננו היום בעיתונים בנכדים, בילדים, בבן שהיה צריך להתארס, וכשתצאו לכביש תבינו כמה כל שנייה היא גורלית, וכמה לכל החלטה שלכם יש יכולת להרוס חיים של משפחה שלמה.

בעוד כשבועיים אכנס לתפקידי כראש עיריית רעננה. אני מתכוון להמשיך בעירייה את מה שעשיתי בכנסת ולהילחם ככל יכולתי בנגע תאונות הדרכים. אני פונה לחבריי ראשי הערים ולחברי המחוקקים: זה בידינו. אם כל אחד מאיתנו יעשה ככל שביכולתו בחלקת האלוהים הקטנה שלו, יחד נוכל לצמצם את תאונות הדרכים בצורה משמעותית. בשביל משפחה אחת מנתניה זה מאוחר מדי, אבל בשביל משפחות רבות זה יכול להיות ההבדל הגורלי.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!