"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב: יותר מדי זרועות מודיעין

,עודכן
0

הפרסומים על האזנות המודיעין האמריקני לטלפון של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, וכנראה גם למנהיגים רבים אחרים בעולם, מטילים אור לא רק על היקף הפעילות המודיעינית האמריקנית אלא גם על בעיות חמורות ומביכות ביכולתם של האמריקנים לשמור בסוד את מקורותיהם המודיעיניים.

ריגול טכנולוגי אחר מקבלי החלטות אינו דבר חדש. באוגוסט 1945, חודש לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ביקרה משלחת נוער סובייטי בשגרירות ארה"ב במוסקבה. כדי לברך את העם האמריקני על הניצחון העניקו חברי המשלחת מתנה לשגריר האמריקני - תחריט עץ של סמל ארה"ב. התחריט המרשים נבדק בידי קציני הביטחון של השגרירות, נמצא בטוח והשגריר תלה אותו בגאווה במשרדו הפרטי. רק כשבע שנים לאחר מכן התגלה במקרה כי התחריט, שנתלה במשרד שבו התקיימו ישיבות והתייעצויות סודיות במשך שנים, הכיל מכשיר האזנה משוכלל שפעל ללא כל מקור חשמל ושידר ישירות לאנשי שירות הביון הסובייטי. העתק מכשיר האזנה זה מוצג כיום ליד הכניסה למפקדת ה־CIA בוושינגטון כתמרור אזהרה לכל איש ביון היוצא למשימה.

גם מדינות אחרות מאזינות בצורה דומה. כך שתל המודיעין הבריטי ברחובות מוסקבה "סלעים" שהכילו מכשירי איסוף מודיעין משוכללים. גם ישראל אינה טומנת ידה בצלחת. בראשית שנות ה־90, לדוגמה, השתיל סוכן מוסד מכשירי האזנה בכיסא ובמנורת השולחן של אבו מאזן במשרדו במפקדת אש"ף בטוניס.

כל מדינה בעלת אינטרסים ביטחוניים משמעותיים עוסקת כיום בריגול אחר מדינות הנתפסות בעיניה כאיום. השוני בפעילות האמריקנית הוא שהמודיעין שם משקיע מאמצים רבים בריגול אחר מדינות בעלות ברית, אשר אינן מהוות כל איום על ביטחונה של ארה"ב. הבעיה האמריקנית איננה רק ריגול נגד חברים אלא גם חוסר מידור. בשירותי מודיעין מקובל כי רק מעגל קטן של שותפי סוד יודע על כל מבצע או מקור מידע. ההרחבה הגדולה של קהיליית המודיעין האמריקנית, כחלק מהמאבק בטרור בכל העולם, הביאה לשימוש רב בעובדי חברות פרטיות אפילו בחלקים הסודיים ביותר של הקהילייה. השימוש בקבלנים פרטיים ניתץ את המידור, שהוא העיקרון הבסיסי של סודיות המודיעין.

וכך העביר ברדלי מאנינג, חייל זוטר במודיעין האמריקני בעיראק, לוויקיליקס מאות אלפי מברקים סודיים ורגישים שחלקם נכתבו עוד לפני שהוא נולד. כך היתה גם לאדוארד סנאודן, עובד קבלן צעיר במודיעין הצבאי האמריקני שקיבל מקלט מדיני ברוסיה לפני כמה חודשים, גישה למבצעים ולמקורות המידע הרגישים ביותר של ארה"ב, מידע שמתפרסם עתה.

בעלי תפקידים זוטרים כאלה כלל לא היו צריכים גישה לסודות אלה לצורכי עבודתם. הם נחשפו למידע עקב היעדר מוחלט של מידור. כעת יצטרכו האמריקנים לעבוד קשה מאוד כדי לשקם את קשריהם עם בעלות בריתם באיחוד האירופי, וגם לפתח מערכות מודיעין חדשות כדי להמשיך את הריגול אחר מנהיגים, זה שהנשיא אובאמה מבטיח בתקשורת שייפסק.

הכותב הוא מומחה למודיעין, ראש המחלקה למדע המדינהבאוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגייםטעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר