הציבור הצביע ברגליים: אכזבה

אם בעוד כמה שעות יתברר כי שיעור ההצבעה ב־2013 זהה או דומה לזה שנרשם ב־2008 - עדיין יהיה שיעור ההצבעה נמוך מדי. עדיין כל מה שנאמר בגנות התופעה לפני חמש שנים - שריר וקיים, ואפילו מתעצם בכך שלא השתפר.

המסקנה דו־קוטבית: הציבור הגיב בצורה מאכזבת. אמנם לא אכזבה ברמת העיוות הקיצוני אשר אפיין את הערת יצחק בן־אהרון ב־1977, שכמעט ביקש להחליף את העם מפני שהעניק את השלטון לליכוד. אך בהקשר זה אפשר לומר ברצינות כי הציבור לא הפגין את הבגרות המצופה ממנו. מצד אחר, העריקה הגדולה מן הקלפי מביעה אי אמון נרחב של הציבור בשיטה הדמוקרטית הנוהגת במישור המוניציפלי. זו אינה רק הימנעות מלממש זכות אזרחית לבחור בקלפי, אלא אלם של מחאה. שני הקטבים מדאיגים.

גם ההצבעה בבת ים בעד שלומי לחיאני מקוממת. אין צורך לומר כי חייבים לקבוע בחוק - ומייד - כי מי שהוגש נגדו כתב אישום עם פוטנציאל לקביעת קלון, לא יוכל להמשיך בתפקידו. אך במהות חייב הסוציולוג הלאומי להבין כיצד אירע שהציבור מוכן בכלל לחזור ולבחור באיש אשר עננה כבדה מרחפת מעל לראשו.

אפשר לתרץ את הדבר. ראש העיר הנאשם נהנה כמובן מחזקת החפות כל עוד לא הורשע, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין עסק בטרחנות במקום להגיש את התביעה כבר לפני שנתיים, ומה שהיה עם אביגדור ליברמן ותיק החקירה על שמם של גבי אשכנזי ובועז הרפז חזר על עצמו גם בבת ים. בכל זאת, משהוגש כתב האישום, כיצד אירע שהציבור התייצב להגנת הנאשם? האם היחס לעבריין־בכוח השתנה, התרכך?

לא חשוב אם בבת ים הצביעו רק 22 אחוזים או 42. חשוב הוא שאין רוב מוחץ, השולל אפשרות של התמודדות ממי שצריך קודם להסדיר את ענייניו בבית המשפט.

העיקר מתמקד בירושלים. ניר ברקת ומשה ליאון הם רק שחקני משנה בדרמה הגדולה. בקלפי מוכרע מעמדם וגורלם הפוליטי של אריה דרעי ושל אביגדור ליברמן - האחד אסיר משוחרר והאחר ממתין להכרעתה של אלת הצדק רעולת העיניים. ניצחון של ליאון, ואפילו הישג ניכר באורח יחסי, יבצר את מעמדם של ליברמן ודרעי.

המשמעות? לחץ מצד ש"ס על ישראל ביתנו לפרק את הממשלה; או לחלופין, לחץ כבד של ליברמן לצרף את דרעי לממשלה, על המשמעות התקציבית והחוקתית של אפשרות כזאת. ברגע כתיבת שורות אלה יש עדיין סיכוי כי ברקת יוסיף לכהן כראש עיריית ירושלים. אם לאו - תהיה לבנימין נתניהו סיבה טובה להצטער שלא תמך בו בגלוי, ולא פעל למנוע משליחם של ליברמן ודרעי את התואר המרצד לעיני הבוחר - "מועמד הליכוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו