רצח רבין: על מחאה וגבולות הסתה

דומה כי כולנו זוכרים את השניות בהן התבצע הרצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בהיסטוריה הפוליטית הקצרה של התנועה הציונית ומדינת ישראל לא חסרים מקרים בהם יהודי הרג יהודי : כך למשל הפצצת האונייה אלטלנה ורצח אמיל גרינצוויג. אולם הרצח של רבין הוא הרצח הכואב יותר מכולם. לא רק משום שמדובר בזיכרון טרי ומזעזע אלא גם משום שהוא התרחש במציאות פוליטית רווית דם של טרור ומחלוקת בדבר עתידה של מדינת ישראל. הוא הראה כי על אף שחשבנו אחרת הרי שהדמוקרטיה הישראלית לא בטוחה בכלל. יותר מכך, עבור תומכי רבין ומדיניות אוסלו הרי שהכאב לא מש ולא רק בגלל הרצח עצמו אלא משום שחזון השלום שאותו הם ביקשו ליישם דרך הנרצח לא התממש. כך שלא רק שלנתניהו אחריות לרצח רבין כמו שנוהגים חלק מהם לומר אלא גם שהוא "רצח את השלום". כך למשל במאי הסרט "שומרי הסף", דרור מורה, אמר בראיון לכריסטיאן אמנפור מה –CNN, רגע לפני חלוקת פרסי האוסקר אליו הסרט היה מועמד :"לפני הרצח היו המון מהומות וזעם כנגד רבין, ולבנימין נתניהו היה חלק גדול בכך. אפשר לראות אותו בהפגנות כשמאחוריו ארון מתים והוא ראה זאת, אני משוכנע בכך. הוא אינו תמים".

מורה התכוון להפגנה שהתרחשה בצומת רעננה בארבעה במרץ 1994 ובה נראה ארון מתים שעליו נכתב :"רבין ממית את הציונות". אירוע נוסף עליו מדובר הוא ההפגנה המחליאה ב-5 באוקטובר 1995 בכיכר ציון שבה הוצג רבין במדי אס אס. ונקראו קריאות מזעזעות בנוסח "מוות לרבין".

יותר מ-18 שנים עברו מאותם אירועים אבל דומה כי במציאות הנוכחית, אם אשתמש בפרפרזה מספרו של אורי אבנרי, הרי שרק צד אחד של המטבע מוצג ולפיכך יש להבהיר היטב את המצב אז ולהציג אותו לאשורו. ראשית, נשאלת השאלה מהן גבולות המחאה והאם נתניהו חצה אותן? שכן, על הארון לא היה כתוב "להמית רבין" אלא "רבין ממית את הציונות" וזהו כלי מחאה לגיטימי. בוודאי הרבה יותר לגיטימי מאלו שצווחו בעת מלחמת לבנון הראשונה ששרון ובגין רוצחים. אין תימה שרבים מאלו שמאשימים את נתניהו באחריות לרצח היו אלו שקראו את אותן הקריאות כנגד שרון ובגין ושקולם נאלם כאשר בימי המחאה החברתית עמדה גיליוטינה כ"מיצג סימבולי" בשדרות רוטשילד.

יותר מכן, נתניהו עמד מעל דוכן הכנסת, הוקיע וגינה את המעשה ואמר שמהמרפסת בכיכר ציון לא הייתה אפשרות לראות את הכרזות המדוברות. שלא להזכיר שאם מדובר באחריות הרי שמי שהלהיט את הרוחות, לא רק בכיכר אלא לאורך כל התקופה, היה סוכן השב"כ אבישי רביב המכונה "שמפניה" ותחילה יש לפנות לשם על מנת לחפש אחראים. זאת ועוד, בסרטונים שהועלו לרשת היו טיוב נראה נתניהו לא אחת לפני הרצח מתווכח עם קהל מפגינים ואומר ש"רבין לא בוגד אלא טועה בגדול והוא גם יפנה את דרכו" וכי "מדובר ביריב פוליטי ולא באויב פוליטי".

כשם שנתניהו איננו אחראי לרצח רבין הוא גם לא אחראי לרצח השלום. אין פלא שמאשימיו יוצרים קשר בין השניים. מדובר בקשר אבוד המבוסס על מציאות כוזבת שאותו יש להפריך.