קשה מאוד וכמעט בלתי נתפס לכתוב על הרב עובדיה יוסף בלשון עבר. ענקי עולם מסוגו מצויים מעבר לזמן, מחוברים הם אל נצח ישראל, ועד סוף כל הדורות יהיו רבים שינהלו את אורחות חייהם על פי פסיקותיו. על כך נאמר במדרש שצדיקים במיתתם קרויים חיים.
לרב יוסף לא היו בעולמו אלא ד' אמות של לימוד והלכה. מילדות ועד זיקנה לא מש ספר התורה מידיו, הוגה היה בכתבי הקודש מעלות השחר ועד אחרי חצות. התמדתו בלימוד והזיכרון הפנומנלי שבו בורך עשו אותו לגדול הבקיאים בספרות ההלכה ובספרות השאלות והתשובות. הידע העצום ותעצומות הנפש היקנו לו את הסמכות ואומץ הלב לדון ולפסוק בשאלות הקשות ביותר שהמציאות המודרנית הציבה בפני ההלכה. אין לי ספק שבראייה היסטורית מעמדו ההלכתי של הרב עובדיה יוסף שווה לזה של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, אם לא למעלה ממנו.
הרב יוסף האמין באמונה שלמה כי הקמתה של מדינת ישראל היא אירוע גאולי בתולדות עם ישראל. המדינה מבחינתו יצרה את הפוטנציאל להשיב את עטרת היהדות ליושנה ולקיים חיים על פי ההלכה מתוך חירות מדינית. כדי לתת משמעות הלכתית לנס הקמת המדינה הוא ביקש לאמץ את פסיקותיו של רבי יוסף קארו ולבטל את מנהגי העדות שהיו תוצר הגלות.
לצערו של הרב יוסף, מדינת ישראל זנחה את הערכים היהודיים המקוריים ואימצה תרבות מערבית אוניברסלית הזרה לרוח היהדות. בנסיבות אלה מנהיגותו, הדרתו, אומץ ליבו ואישיותו המהפכנית הובילו אותו להתמודדות חד־פעמית על דמותה של החברה הישראלית, התמודדות שהובילה את תנועת החזרה בתשובה להישגים כבירים, ששינו את פניה של החברה הישראלית.
כל זאת תוך כדי זקיפת קומתן של עדות המזרח, שהיו עבורו חיל החלוץ במהפכה הגאולית. הישגיו בתחום זה עולים בהרבה על הישגי הבעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
לעיתים רחוקות אלוקים שותל בערוגותיו תלמידי חכמים מסוגו של הרב עובדיה יוסף. ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו