האיראנים מגחכים? הם מודאגים

יש מאמרים שהם אנדרטות של קלון או מבוכה למכובדים שבעיתוני העולם. ה"טיימס" של לונדון לא העתיק בפומבי את השבחים שהרעיף על נוויל צ'מברליין בשובו ב־1938 ללונדון עם הסכם מינכן ובהכריזו "הבאתי שלום לדורנו". "הארץ" לא חזר למאמר המערכת שפירסם ביולי 1946 לאחר פיצוץ מוסדות השלטון הבריטי במלון המלך דוד בירושלים. ל"ניו יורק טיימס" יש סיבה להרכין ראש לאחר שבנימין נתניהו ציטט שלשום את מאמרו המביך מ־2005 בזכות הצלחתה של הדיפלומטיה למנוע את גרעוּנה של צפון קוריאה. תחת זאת תקף את נאומו של נתניהו. עיתונים, כבני אנוש, אינם אוהבים שמזכירים להם את כלימתם.

הטענה היא כמובן שנתניהו מכביד על ברק אובאמה לנסות את האופציה הדיפלומטית עם איראן. אך במה? ראש הממשלה התריע מפני הכוונות הזדוניות של משטר האייתוללות, וזה לגיטימי, ורק העתיד יוכיח אם היה בכך ממש אם לאו. כראש הקואליציה הדמוקרטית יוכל אובאמה להתבסס על איומי ישראל כדי לשפר את מצבו במשא ומתן עם המשלחת האיראנית, שגם היא נהנית מן ההפגנות בטהרן כנגד הפייסנות שמפגין הנשיא חסן רוחאני.

אתמול טענו בטהרן כי החרב שביד ישראל החלידה ורוגזו של נתניהו מסב קורת רוח. זו תגובה טבעית, ומה יאמרו? שאחזה בהם חרדה?

הם גם יודעים שהלגלוג אינו משקף את המערכה הממשית. לא נאמרה שלשום מילה אחת המצביעה על מתקפה ישראלית קרובה, שעלולה לשבש את השיחות בקו אובאמה־רוחאני. נתניהו גייס את עוצמתו של צה"ל כדי לשמר את הסנקציות הכלכליות, ואם ניתן גם להדקן, וזאת לא כבסיס לפעילות צבאית אלא כמקצה שיפורים להתדיינות האמריקנית־איראנית. איום ישראלי מעשיר את תיק הטיעונים של ארה"ב, לא מחלישם.

הגיחוך האיראני מסתיר דווקא את דאגתה שמא נאומו של נתניהו מצביע על התקרבות בין ארה"ב לבין ישראל בהגדרת הקו האדום של הגרעון האיראני. שיתוף הפעולה הפוטנציאלי בין ירושלים לבין וושינגטון מגביר את האיום על רוחאני. נתניהו לא הכריז כי ישראל תפעל לבד. הוא הודיע כי אם יקרה הרע מכל, גם בבדידותה לא תוותר על האופציה הצבאית, ובטהרן מבינים זאת היטב.

בעיתון זה נרמז בעת חולשתו של אובאמה נוכח הטבח בסוריה כי יש גורמים מזרח־תיכוניים שבדאגתם מהרהרים בעיצוב מחדש של ציר הבלימה כנגד טהרן. הם רואים באמריקה משענת קנה רצוץ. לא לגמרי. אמש חשף אודי סגל בערוץ 2 כי גורמים ערביים עולים לרגל לישראל כדי לגבש חזית נגד האימפריאליזם האיראני.

לישראל אין, ואסור שתהיה לה, מגלומניה לתפוס את מקומה של ארה"ב בהגנה על ריבונותן של מדינות המזרח התיכון. אבל אם היא משמשת חוליה מחברת, מין תחנות הממסר, ואם ברצונה לחזק את אמינותה, עליה להשמיע את הקול שבקע שלשום מפי נתניהו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו