מהיום ובמשך כל אוקטובר יציינו ברחבי העולם את חודש המודעות למחלת סרטן השד, ובמסגרתו תודגש גם חשיבות הגילוי של סרטן השד והשחלות התורשתי. עוד לפני שאני מתחילה לספר על המקרה הפרטי שלי וכיצד הוא השפיע על חיי, די שאזכיר את שמה של האישה האמיצה והחכמה אנג'לינה ג'ולי כדי לחבר אתכם לעולם התוכן שלי.
אחותי ז"ל גילתה שהיא סובלת מסרטן השד בגיל 35 באמצעות "גילוי מוקדם". היא קיבלה טיפול שכלל למפקטומי (כריתת גוש בשד), כימותרפיה והקרנות. אבל איש מאיתנו לא ידע שהסרטן שלה היה שונה ממקרים אחרים. כן, זה היה סרטן תורשתי - אלים יותר ומהסוג שחוזר שוב ושוב. אחותי סבלה באופן שקשה לתאר, בשעה שהמחלה התפשטה בגופה אל העצמות ואל המוח.
חצי שנה לאחר אותו גילוי נפטרה אמי ז"ל, ובשעה שאחותי נלחמה על חייה בכוחותיה האחרונים, גיליתי גם אני שהנני נשאית של המוטציה הגנטית BRCA. הרופאים "העניקו" לי הסתברות של עד 87 אחוזים לחלות בסרטן השד ושל עד 50 אחוזים לחלות בסרטן השחלות. בשיחה האחרונה עם אחותי היא ידעה שאני, בזכות האינפורמציה הרפואית שקיבלתי, אוכל לשנות את גורלי הגנטי, ושיש לי הזדמנות להוריד את הסיכון שלי לחלות. היא, לעומת זאת, לא קיבלה את המידע שהיה יכול להציל את החיים שלה.
באותה שיחה עם אחותי החלטתי שלכל אישה יש זכות לדעת. כן, לדעת את כל המידע הכי עדכני שיש בנושא סרטן השד וסרטן השחלות התורשתי. הידע שאת נשאית של המוטציה נותן לך כוח לפעול והזדמנות להוריד את הסיכון שלך לחלות. ככלל, האפשרויות שיש לנשאית להפחית את סיכון לחלות בסרטן הן מעקב ל"גילוי מוקדם" - עם כל ההשלכות של הטיפולים הכרוכים בכך - או ניתוחים של כריתת שדיים וכריתת שחלות וחצוצרות. אלו החלטות קשות מאוד, ורק עם כל הידע אפשר לבחור ולהחליט מה מתאים לך.
מאז השיחה הגורלית ההיא אני מקדישה את חיי כדי להגדיל את המודעות בנושא סרטן שד ושחלות תורשתי. לא תמיד זו משימה קלה. ראשית, בכובע האחר שלי אני אם חד־הורית עם שתי עבודות הדרושות כדי לנסות להתפרנס בכבוד. שנית, לא כל הארגונים והרופאים משתפים עימי פעולה. אבל אני נחושה להמשיך, כל עוד יש נשים שנפטרות צעירות ומותירות ילדים קטנים לגדול ללא אמא.
* * *
עצוב שבגלל חוסר ידע נחסך המידע החשוב הזה מנשים. לא כל רופאי המשפחה מספרים למטופלות על הבדיקה הנדרשת לגילוי מוקדם, ולא מספיק אנשים יודעים שהמוטציה יכולה לעבור בגנים גם מהאבא. יש גם מקרים רבים של טיפול לא מתאים לסרטן תורשתי, ועוד לא דיברנו על הקריטריונים הקשוחים של הבדיקה הגנטית (רק שלוש מוטציות נבדקות מתוך יותר מ־3,000). נשים רבות גם אינן יודעות שאף על פי שהן אינן נשאיות של אחת משלוש המוטציות הנבדקות, הן עדיין עלולות לשאת מוטציה אחרת שתפגע בהן. גם בכל הקשור לתמיכה מצד המדינה במי שכן בוחרת לעבור כריתת שד או כריתת שחלות (ובכך "חוסכת" למשרד הבריאות עלות של טיפול לסרטן עתידי), הדרך עוד ארוכה עד שנגיע למצב משביע רצון.
כן, יש המון שאלות, אך לא אנוח עד שכל אישה בארץ, ובכל מגזר, תוכל לקבל את האינפורמציה הכי עדכנית בנושא סרטן שד ושחלות תורשתי, ואתמוך בה בכל תהליך שתבחר לעבור כדי למנוע את הסרטן או לרפא את המחלה. אחת הדרכים שבהן תוכלו לקבל את הידע ממיטב הרופאים היא להגיע לכנס השנתי של עמותת ברכה מחר בבית החולים איכילוב ב־19:30.
לפרטים נוספים ולכל שאלה ומחשבה בנושא סרטן שד ושחלות תורשתי, אתן מוזמנות להיכנס לאתר האינטרנט של העמותה, אשר מלוא פעילותה מבוסס על התנדבות להצלת חיים. כתובת האתר: www.bracha.org.il.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו