זה כבר לא דוב רוסי, אלא שועל

ספק אם קצין המודיעין הסובייטי הצעיר, השאפתן והאפרורי למדי לפי כמה דיווחים, שישב בשלוחה של ארגונו במזרח גרמניה, חשב שבבוא היום, בתור נשיא רוסיה, יצליח לגייס ולהפעיל את נשיא המעצמה הגדולה בעולם. בזמן שכמעט בכל שעה הידיעות והפרשנויות משתנות בקצב מסחרר, יושבים שני נשיאים על המדוכה וחושבים כיצד להקדים את הצד השני ברעיונות יצירתיים, או יותר נכון הרסניים - תלוי את מי שואלים.

בעוד הנשיא אובאמה דבק בקונגרס ובמסורת הליברלית האמריקנית, מזגזג ומשדר חוסר מנהיגות, טורף פוטין את כל הקלפים ויוצא יותר דמוקרט מנשיא ארה"ב הדמוקרט. כי הרי פוטין מציג את עקרון אי ההתערבות בענייני פנים של מדינה - כיצד אפשר בכלל להעלות על הדעת מתקפה של טילי שיוט על מדינה ריבונית? פוטין הציב את עצמו כשומר השלום האזורי והעולמי מול תוכניות המלחמה של ארה"ב.

ביחסים בינלאומיים אין חלל ריק. אין מקום לוואקום. הרוסים זריזים ומתוחכמים יותר במילוי החלל הריק מול ההססנות האמריקנית והיעדר המנהיגות. כל צעדי רוסיה מצביעים על כך - גם אם יתברר שהיה תכנון ותזמון מאחורי הקלעים עם ארה"ב על ההצעה הרוסית - שכאשר פוטין מכתיב את הקצב, יועצי אובאמה נאלצים לשכתב את נאומי הנשיא בדרך אל המיקרופון.

סוריה, ולא בהכרח אסד אישית, חשובים לרוסיה כמאחז אסטרטגי בציר המזרח־תיכוני. היא מחזקת גם את הברית עם איראן באמצעות אספקת טילי יירוט ובניית כור גרעיני, וכמובן משלבת את איראן, "שומרת החוק והמוסר הבינלאומי", במגעים למציאת הסדר בסוריה שיעניק זמן לאסד להמשיך לטבוח בעמו, רצוי מאוד בלי גז עצבים, ולאיראן להמשיך בהתעצמותה.

בעוד אובאמה מתראיין בפני כל רשתות הטלוויזיה ומזיע מראיון לראיון, פוטין נהנה מתקשורת הרבה יותר מגויסת ומתואמת. שר החוץ לברוב, דיפלומט עם ותק ועם קשיחות במו"מ, אינו פולט דברים שנשיאו לא התכוון אליהם.

לפני שנתיים הצהיר אובאמה על פתיחת דף חדש ביחסים עם רוסיה. הוא רק לא דמיין שאת הדף החדש ימלא פוטין בתנאים שלו, והוא, נכון לרגע זה, מי שיכתיב את המהלכים.

רוסיה מפעילה את כל המערכות שהיא שיתקה בזמנו. היא, שפונה עתה לקהילה הבינלאומית, והיא זו שחסמה בשנתיים האחרונות מהלכים לבדוק את הנעשה בסוריה. ארה"ב מנסה לבדוק אם כוונותיה של רוסיה רציניות בהצעות לפתרון הדיפלומטי. לא ברור מה תהיה מסקנת המומחים האמריקנים, אבל דבר אחד כבר ברור: המומחים הרוסים תמימי דעים שהאמריקנים הם הלא רציניים, עד אשר יוכח אחרת.

ייתכן שנצטרך להיפרד מן הדימוי המסורתי של הדוב הרוסי, כבד המשקל והמגושם, ולאמץ את הדימוי של השועל הרוסי, המהיר והערמומי.