ילדים וחדשות: ההורים כ"תחנת ממסר"

באמצע שנות ה־90 עוררו הדיווחים על מו"מ בין הממשלה לבין סוריה דאגה רבה אצל מתיישבי הגולן. כדי להקל את תחושת אי־הוודאות נשלחנו, קבוצת יועצים ופסיכולוגים, לסייע לתושבים כדי להתגבש, להתמודד ולתמוך זה בזה. באחד המפגשים סיפרה לנו אם כי בנה בן ה־5, שכבר נחשף לשמועות, שאל: "אמא, כשהסורים יבואו אלינו לבית, איך הם יידעו איפה נמצאים הקפה והתה?". הילד תירגם את החדשות ה"גדולות" למושגים פשוטים משלו, ובדמיונו כבר גילגל את ההתרחשויות לפי פרשנותו שלו.

מאז השתנה לא מעט מצבה של סוריה וגם תושבי ישראל כבר חוו כמה סבבים של עימותים צבאיים, כך שהזיכרונות המלחמתיים שלנו טריים, לצערנו. לאחרונה נזכרתי בילד מרמת הגולן בהקשר של המצב המתוח בגיזרה הסורית והחששות שמעוררים האירועים האחרונים אצל לא מעט הורים ומורים בישראל. גם הילדים שומעים וצופים בדיווחים וגם הם, כמו הילד בן ה־5, מבינים אותם באופן חלקי. 

ככל שהילדים צעירים כך הם מבינים פחות את הדיווחים וזקוקים ל"תחנת ממסר" שתפרש להם את ההתרחשויות וגם תרגיע אותם. ההורים "מתווכים" לילדים בין העולם הגדול והרחוק לבין עולמם הפנימי ומשמשים מודל לחיקוי והילדים מקשיבים לשיח שלהם (גם כשנדמה לנו שהם כלל לא שמעו), קולטים את שברי המילים וסקרנים לדעת.

אם ההורים מגיבים ברוגע, הילדים יבינו שהמצב אינו חמור, בעוד תגובה לחוצה תעורר אצלם חרדה. בשונה ממבוגרים שמעלעלים בכמה עיתונים ומזפזפים בין תחנות הטלוויזיה, לילדים יש רק ערוץ הורי אחד, מקור בלעדי לכל החדשות.  

דווקא המסרים של התקשורת הלא מילולית חדים וחזקים יותר מהמילים. שימו לב אם כהורים אתם יותר לחוצים, פחות קשובים ומפגינים דאגות בתנועות תיאטרליות מתמיד. האם אתם משנים את סדר היום ("תמיר, אמרתי לך שלא יוצאים היום לשחק בחוץ"), או רצים להגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה בעת שידור החדשות? האם אתם מבטאים יותר חששות ושואלים פעם אחר פעם "מה יהיה?"

זיכרו, יש לכם קהל שעוקב בדריכות ובודק מה אתם משדרים. אין לקהל הזה מקורות נוספים וידע רחב נוסף להשתמש בו. לעיתים הוא מבין מלים באופן יותר מפחיד ומאיים מכפי שהן, ולכן מוטב להשרות רוגע.

גם למורים ולמערכת החינוך יש תפקיד הסברתי שאפשר לנצל אותו גם ללמידה. למשל - להראות על גבי מפה גיאוגרפית היכן ממוקמות מדינות המזרח התיכון, לפרש מושגים שחוזרים על עצמם בתקשורת (למשל, "נשק בלתי קונבנציונלי") ובעיקר להשיב על שאלות. כמו הנהגת המדינה כלפי האזרחים, כך על המבוגרים להפגין מול ילדיהם קור רוח ולהשרות אמון וביטחון שיש כתובת לכל התפתחות. 

פסיכולוג חינוכי בכיר ומרצה באקדמיית גורדון חיפה, מכללה אקדמית לחינוךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו