ומי עדיין חושב שיכולנו להפקיר את הגולן?

הברברים לא נולדו מהאוויר. הם היו פה תמיד. תאים רדומים בכאילו ציוויליזציה שהקולוניאליזם האירופי יצר בשלהי מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון. וכי מה הקשר בין השבטים השונים בסוריה? עכשיו, כשמכסה הסיר הוסר, נלחמים שבטו של אסד ונספחיו בשבטי הסונים ששלטו בסוריה לפני נובמבר 1970, עת תפס אסד האב את השלטון והושיב את נאמניו בצבא ובמוסדות ההנהגה.

הלב יוצא אל האנשים הפשוטים בסוריה, קורבנות מלחמת הברברים. אבל לבד מעזרה הומניטרית, אל לנו להתערב. אסור לקבל את תמונת העולם הפשטנית, שלפיה יש בסוריה טובים ורעים. כי זאת לדעת: הצד השני במלחמה הזאת הוא לא פחות ברברי. אולי יותר. מי שאוכל – פשוטו כמשמעו – את לב אויבו, ועוד "מסביר" את הרציונל העומד מאחורי המעשה, מסוגל גם להפעיל נשק להשמדה המונית, ממש כמו אסד ובני בריתו חיזבאללה ואיראן.

אם יש משהו משותף לשני הצדדים שעליו הם מסכימים, הרי זו שנאתם העמוקה שאינה יודעת גבולות לישראל, ובהינתן ההזדמנות היא עלולה לזלוג ביתר שאת לתוך ישראל. אין לנו עניין בניצחון צד זה או אחר, משום שאז ימצאו ערביי המזה"ת והשמאל העולמי את האסימון שאבד להם מתחת לפנס: כיצד להאשים את ישראל גם במלחמת הדמים בסוריה.

החכם בספר משלי (כו) לימד: "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר, מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ". וכך הסביר איש המאה ה־11, רש"י: "העובר להתעבר על ריב לא לו, הרי הוא כאוחז באוזני כלב הגורם שיִשכֶנוּ על חינם". בקיצור, מה אתה מתערב? עכשיו נזיק לך שנינו יחד.

בכל זאת, הלב יוצא לעזור למסכנים. אז אם להתערב מבחינה אזרחית, אפשר למחות מול שגרירות רוסיה על תמיכתה במשטר הרשע. הרוסים רגישים לתדמיתם וייתכן שלחץ בינלאומי על שגרירויות רוסיה ברחבי העולם, עשוי לגרום לפוטין להרגיע מעט את אסד.

ואחרי כל אלה, נמצאים אצלנו חכמים, שגם בלי התערבות ישראל מצאו את אשמתה בסכסוך הדמים. אחד מהם הוא פרשן "ידיעות אחרונות" שמעון שיפר, שפירסם אמש טור המגן על אובאמה המתלבט אם להתערב. בשולי הטור הוסיף שיפר פסקה שעדיין נשמעת מפי חובבי הנסיגות למיניהם, אלה שעד לא מכבר דחקו בנו לסמוך על משפחת אסד ולהפקיר בידיה את רמת הגולן.

"אני מעז להניח", כתב, "שאם הצדדים (ישראל וסוריה) היו מגיעים להסדר, לא היינו צופים כיום בחרדה במלחמת אזרחים שאין לשער את סופה". אאורֶקה! ישראל אשמה במלחמת האזרחים. מדוע לא שמענו לו ולחבריו והפקרנו את רמת הגולן בידי משפחת אסד?

ההיגיון הבריא אומר שלוּ חתמנו עם אסד, היו התכתשויות הדמים מתרחשות ממש מעל לכנרת, ושום יישוב יהודי־ישראלי לא היה בטוח, נוסף על התעוררות תאים פרו־סוריים בתוכנו. אבל באורתודוקסיה השמאלית דבקים עדיין בעקרונות האמונה, שלפיה לב הסכסוך הוא המחלוקת הטריטוריאלית. לכסילות הזאת יש עדיין חסידים בקרבנו, והם מקבלים זמן מסך ושידור וטורים בעיתונים. יהודים תמיד ידעו לסובב את האצבע בתנועת לימוד כדי לסנגר על השטן.