זה כל מה שהיה צריך:
מטוס אחד מדגם אף־18.
15 דקות טיסה (מנושאת מטוסים במזרח הים התיכון עד שמי דמשק).
יכולת לזהות את ארמון הנשיאות (קל מאוד, ע"ע גוגל־ארץ).
פצצה אחת.
וזהו. רצח המוני של כאלף אזרחים, רובם ילדים, היה נפסק ברגע אחד.
אובאמה יודע את זה. כל הצוות שלו יודע. כל היועצים והקצינים מבינים. כל כך קל למנוע את רצח ההמונים שמתרחש בסוריה. כל כך פשוט.
ומה שהכי נורא, זה שגם אסד יודע את זה. אבל הוא קיבל את הרושם הברור שאין לו סיבה לחשוש.
המורדים ביקשו שישראל לא תתייצב לצידם כדי שלא ניתן יהיה לקשור אותם אל ה"אויב". אבל עם ארה"ב אין להם בעיה. שיפציצו. נשיא ארה"ב התחייב ששימוש בנשק כימי יהיה מבחינתו "הקו האדום". השימוש שנעשה השבוע בנשק כימי במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, לא היה הפעם הראשונה. אבל אובאמה נחוש - להתלבט ולהתחבט ובעיקר להשתמט.
זה הרגע שבו בישראל צריך להתחיל לשאול בגלוי וברצינות, אם זה מה ששווה הממשל של אובאמה מול המישטר הרעוע של סוריה, האם אפשר לסמוך על המילה שלו מול איראן?
אם אובאמה וממשלו אינם מסוגלים להורות להוריד פצצה אחת על ארמון אחד בדמשק - האם ניתן לסמוך עליהם שיפציצו 100 אתרים ברחבי איראן? האם אובאמה, שהמראות מסוריה לא מזיזים לו, יתרגש ממה שיקרה לנו? האם מישהו מכיר מישהו ששמע על מישהו שמאמין לנשיא האמריקני?
* * *
זה היה אחרי שהמורדים בלוב רצחו את השגריר האמריקני ועוד כמה דיפלומטים. שרת החוץ של אותם ימים, הילארי קלינטון, התייצבה מול המצלמות ואמרה שהיא לא מבינה למה המורדים עשו את זה, הרי האמריקנים כל כך עזרו להם.
קלינטון, שבינתיים כנראה כבר הגיעה למסקנה שחיוני להבין אנשים מתרבות אחרת, יכולה היתה לדלג מעל המבוכה הזו, אילו היתה לומדת את הלקח מאירוע שהתרחש בוושינגטון די־סי.
אמריקני הלך לבית החולים לבקר את שכנו, ממוצא יפני, שנפצע בתאונת דרכים. הוא ראה את השכן שוכב במיטה, עיניו עצומות והוא מחובר למוניטורים. הוא התקרב ואז הפצוע מילמל כמה מילים ביפנית, שהאמריקני לא הבין: "סאקורו אאוטה נאקאמי אניובה סוצי מאצ'וטה".
מיד לאחר מכן היפני נפטר. המילים האחרונות של היפני נחרטו בזכרונו של שכנו. ביום הלוויה הוא הגיע לבית הקברות, נפגש עם קרובי המשפחה, ולפני שעזב אמר להן: "אתם יודעים שהייתי לצידו בבית הקברות".
הם ידעו, ואז שאלו אותו אם הוא זוכר מה היו המילים האחרונות של הנפטר.
"ודאי שאני זוכר", אמר האמריקני, "רק שאין לי מושג מה המשמעות של המילים. הוא אמר 'סאקורו אאוטה נאקאמי אניובה סוצי מאצ'וטה'. אולי תוכלו לתרגם לי מה הוא אמר"?
האלמנה הביטה באמריקני ואמרה לאט: "אתה דורך לי על צינור החמצן, חתיכת אידיוט".
ואם כבר מדברים
האירופים לא דורשים לסמן את התוצרת של סוריה. בכל זאת, לא מדובר בפשע כמו התנחלויות.
נאמן למורשת
ארדואן אמר שיש לו הוכחות שישראל אחראית למהומות בקהיר ולהדחתו של מוחמד מורסי.
מה הוכחות? פרוטוקולים יש לו.
להדליק את האור
בעיר אחת בארץ, מי שנוהג בערב מגלה שכולם נוסעים עם אורות גבוהים. כולם מסנוורים את כולם. אם מישהו אינו מסנוור, אז אלף, סביר להניח שמדובר בנהגת ולא בנהג. בית, היא לא מהעיר.
זהו מיקרוקוסמוס של המדינה. למשל, הוויכוח על החיסון נגד פוליו. הרופאים מאוחדים שהאינטרס של כולנו הוא חיסון המוני כדי לעצור את ההתפשטות. אבל יש כאלה שלא כל כך אכפת להם מהחברה.
נחזור למנהגי הדלקת האורות בבירת משפחות הפשע. ובכן, אחד מראשי המשפחות הללו עמד למות וביקש שכל בני המשפחה יתייצבו סביב מיטתו. כולם הגיעו. ראש המשפחה פנה אל אשתו ושאל בקול צרוד: "תגידי, כל הילדים פה?
האישה ענתה: "כן, כולם פה, לצידך".
הגוסס שאל: "וכל הנכדים באו"?
"כולם פה סביב המיטה שלך", אמרה האישה".
הגוסס חיכה רגע, השתעל, התרומם ואמר: "אז למה לכל הרוחות האור במטבח דולק"?
מעשה שהיה
זמן קצר אחרי שהחל המרד בסוריה, היו כמה מומחים שהציעו למהר ולחתום על שלום עם אסד, שזו הזדמנות כיוון שהוא חלש. הסכם כזה היה מביא את אל־קאעידה אל שפת הכנרת ואל השער של עין־גב.
היום הגאונים הללו שותקים, וטוב שכך. כפי שאפשר ללמוד מהאירוע הבא: שתי חברות ישבו בבית קפה ושוחחו על החיים. שאלה אחת את השנייה: "ומה עושה בן הזוג שלך כשאת מרגיזה אותו?
ענתה השנייה: "הוא שותק כמה שעות".
"ומה הוא עושה אם את מאוד מרגיזה אותו"?
"הוא שותק ימים שלמים".
שאלה הראשונה שוב: "נו, אז לא שווה"?
משהו
אנגלה מרקל ספגה ביקורת כי היא ביקרה בדכאו ואחר כך במועדון של שותי בירה. ובכן, ההיסטוריה מלמדת שזה עדיף על ביקור במרתף בירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו