יודה ונינט: דיבור במשקל נוצה

צריך להכיר בעובדות: יהודה לוי ונינט טייב (או בשמם המסחרי: יודה ונינט) מעסיקים אותנו. אין טעם להילחם בזה. גם אלו שמתפלאים למה הפרידה המתוקשרת של השניים תפסה מקום מרכזי כל כך בסדר היום, אתמול ושלשום, מתעסקים בה בעצמם.

ככה זה עם סלבריטאים. הם מעוררים בנו אמוציות, מציתים את הדמיון, מצליחים ליצור אצלנו הזדהות או גועל. הכל חוץ מאדישות. דווקא העובדה שמדובר במפורסמים, שבסך הכל מצטיינים במוסיקה או במשחק ולא תרמו איזה מחקר פורץ דרך למדע, זה מה שמאפשר את הנגיעה בחלום. מציאות שבה עדה יונת היא כוכבת פשוט לא הגיונית. אחרי הכל, התחום שבו היא עוסקת הוא הכל - רק לא אטרקטיבי עבור הרוב המכריע של הציבור. משחק ושירה הם חלומות הרבה יותר בסיסיים.

ויודה ונינט עוד יותר בסיסיים. "בסך הכל" יודה ונינט. הרי אם נתעלם לרגע מהטייטל שלהם, גם לפני 30 שנה כנראה היו שני אנשים בעלי שמות דומים שנפרדו רגע לפני החתונה. אבל "יודה ונינט" הם אחרים - זוהרים, נוצצים, יש להם את זה והכי חשוב, הם של כולנו. הציבור ניכס אותם כזוג הלאומי, ועקב אחרי כל צעד של השניים, מההיכרות ועד הפרידה. לפני 30 שנה ו־40, תופעת הסלבריטאות התמקדה בהערצה לרמטכ"לים או לשרי ביטחון. מקסימום ספורטאים. האמוציות היו אחרות, רחוקות מאוד מהזוהר של עולם הבידור.

העיסוק ביודה ונינט מתמקד ברכילות קלה, כיפית. משהו שאפשר לדבר עליו במספרה בלי חשש להתלקחות. זה הרבה יותר מתאים למזג האוויר מאשר מסמך הרפז. היו שראו בזוגיות שלהם סיפור רומנטי וקסום על רקע חיי הכוכבות בתל אביב רווית הפיתויים. היו גם כאלה שספרו לאחור רק כדי שהיום יוכלו להגיד: "ידעתי שהם ייפרדו". מכל כיוון היתה התייחסות, דעה, משהו להגיד. הם מעניינים כי אין בהם כלום וזה מאפשר לציבור להעמיס עליהם את הסיפור שהוא רצה. כמה שנינט עבדה קשה כדי ליצור לעצמה תדמית של נערת רוק בועטת, זה לא ממש עזר לה. הציבור כבר הפליג עם הדמיון והיא נשארה מאמי חייכנית.

הזוג הזה גם ידע לשמור על ניקיון, להגיד את הדברים הנכונים, להשמיע הצהרות אהבה ולספר על הכמיהה לבית חם, ומנגד לא להגיד שום דבר מתריס. כשבר רפאלי אמרה משהו שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית היא מייד ספגה אש. גם בעבר הרחוק היו מקרים דומים שבהם דמויות נערצות מתחום הבידור הביעו דעה פוליטית וחטפו אש. הזכורים ביותר הם שלישיית הגשש החיוור והבדרן ספי ריבלין. יודה ונינט (להבדיל, כמובן) לא עשו את הטעות הזאת. הם היו כד נטול כל תוכן וזה בדיוק מה שהציבור רוצה. משתתפי התוכנית "האח הגדול" זוכים באהבת חינם על הכלום הזה. שלא לדבר על שנאת החינם שגם היא מבוססת על שום דבר. רק התרשמות טלוויזיונית בלי היכרות אמיתית עם האנשים.

כל הנושאים האלה מאפשרים עצירה לרגע, לדבר על משהו, בלי שזה באמת יישאר בראש יותר מדי. המהירות של החיים לא ממש מאפשרת לשמוע את התשובה. אנחנו שואלים, עונים וממשיכים הלאה. "מה קורה אחי, הכל טוב? יופי, נשמה. נדבר". זאת לא שטחיות, זה פשוט נחמד יותר.