"נקודת המוצא העקרונית היא כי הוצאתו של אדם ממקום מגוריו והעברתו הכפויה למקום אחר פוגעות קשה בחירותו, בכבודו ובקניינו. ביתו של אדם אינו רק קורת גג לראשו, אלא גם אמצעי לקיומו הפיזי והחברתי של אדם, של חייו הפרטיים ויחסיו החברתיים. כמה זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל העברתו הלא־רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר..." - במילים חריפות אלה התבטאו שופטי בג"ץ נגד החלטת השלטונות להרחיק אדם מביתו, וזאת כאשר אותו אדם היה מי שסייע למחבל מתאבד, שרצח עשרות בני אדם חפים מפשע, לתפור את חגורת הנפץ שעל גופו.
ואכן, לצו הרחקה מנהלי יש כמה חסרונות בולטים: הוא פוגע באופן קשה בזכויות האדם, בחירותו של אדם, בחופש העיסוק שלו, בקניינו ועוד. חיסרון נוסף הוא יעילותו המוטלת בספק, שכן חלק ניכר ממה שאדם עושה בתוך ביתו, הוא יכול באותה מידה ממש לעשות גם מחוצה לו. לטעמי, יש חיסרון שעולה על שני אלו, והוא אמינותו המוטלת בספק. מדובר בחשדות שאינם עומדים לבחינה משפטית, וב"ראיות סודיות" שאין ל"מורחק" שום יכולת להתמודד איתן. המקרה של בועז אלברט מלמד עד כמה אבסורדי ואכזרי הוא צו ההרחקה המנהלי.
בועז אלברט מיצהר, חקלאי ובעל משפחה, אמנם נעצר כבר פעמים רבות, אך מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. יותר מכך: באחת הפעמים הסתיים מעצרו בתשלום פיצויים על ידי המשטרה ובנזיפות לקציני משטרת אריאל. לפני שבע שנים הוחלט להוציא נגדו צו הרחקה מיהודה ושומרון. בועז הצהיר שלא יקיים את הצו מטעמי מצפון. הוא ידע שהחלטתו תביא למעצרו, ואכן כך היה.
באותו חורף של שנת תשס"ו (2006) קיבלה מליאת הכנסת ברוב עצום החלטה המתנגדת לצווי הרחקה מנהליים, בזו הלשון: "הכנסת דורשת מרשויות החוק לקיים חקירה והעמדה לדין של כל אזרח ישראל החשוד בפלילים. לא ייעשה שימוש בצווי הגבלה, במעצרים מנהליים ובאמצעים אחרים שבהם מתקיימת ענישה ללא משפט, אלא במקרים חריגים שבהם יש חשש מובהק לפגיעה בביטחון המדינה". על הודעת הסיכום חתמו אז כמעט כל סיעות הבית.
שבע שנים חלפו, ובשבוע שעבר נעצר בועז אלברט שוב. בשבע השנים הללו הוא הספיק לפרסם כמה עשרות מאמרים, שבהם הביע את דעותיו הנחרצות, ולהתפרסם כמוביל דעת קהל שדעתו אינה נוחה לשלטונות. אודה על האמת, גם אני לא תמיד מסכימה עם דעותיו, אך באותה מידה ברור לי שזכותו להביע אותן, ושבעידן האינטרנטי יכולתו זו לא תיפגע אם יורחק מיהודה ושומרון.
עם כל חשיבותו ופעילותו המבורכת של השב"כ, מפחיד אותי לחשוב עד כמה אפשר בקלות לגזול את חירותו של האדם ואת זכויותיו הבסיסיות. בלתי מתקבל על הדעת שפעם אחר פעם ייעצר אדם במדינה דמוקרטית ללא משפט וללא זכות בסיסית להגנה. אני קוראת לראשי מערכת הביטחון לבחון מחדש את עצמם ואת שיטת הפעולה המבישה הזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו