האחים המוסלמים: עברם עוד לפניהם

לפני פחות משנה הדיח מוחמד מורסי, אז נשיא מצרים, את שר ההגנה חוסיין טנטאווי. רבים תיארו צעד זה כמבריק והעריכו כי עם סילוקו של טנטאווי, יעלה בידי אנשי האחים המוסלמים לאלף את הצבא המצרי, כפי שעשה ארדואן לצבא בטורקיה, ובכך להבטיח את שלטונם. אלא שמתברר כי מורסי כרה לעצמו בור ונפל בו: במקום טנטאווי הקשיש, שנקשר בתודעת המצרים למשטר מובארק, הוא קיבל את עבד אל־פתח א־סיסי, קצין צעיר, מלא חיוניות, מרץ וכנראה גם אמביציה.

עם מינויו של א־סיסי חזר הצבא המצרי לעצמו, ובמהלך דו־שלבי היכה באחים. ראשית, הוא סילק את נציגם מהנשיאות, ועתה הוא מסלק את אנשי האחים מהרחובות. בקרוב הם יסולקו, מן הסתם, גם מהמרחב הציבורי והתקשורתי, בדיוק כמו בימיו של חוסני מובארק.

ראשיתו של המאבק בין הצבא לאחים לפני 50 שנה, בימי גמאל עבד אל־נאצר. זהו מאבק על דמותה של מצרים והוא מתנהל בין מחנה חילוני, בהנהגת הצבא, לבין האחים המוסלמים, שהפסידו כמעט בכל קרב, אבל נהנו תמיד מתמיכה עממית רחבה.

הפלתו של מובארק פילגה את המחנה החילוני ובעיקר שיתקה את הצבא. לחלל שנוצר נכנסו האחים, שניצלו את חולשת יריביהם וזכו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות. אבל היעדרה של מסורת דמוקרטית במצרים שיחק הפעם נגדם. במצרים טרם הפנימו כי שלטון מחליפים בבחירות ולא בהפגנות רחוב. נראה גם שהאחים הקדיחו את תבשילם כשניסו לכונן, בחסות התהליך הדמוקרטי, רפובליקה איסלאמית שבה השלטון מובטח לאנשיהם לעד.

סילוקו של מורסי עבר בקלות יחסית, וכך גם פיזור ההפגנות אתמול בקהיר. כל עוד ימשיכו צעירי כיכר תחריר שהפילו את מובארק לתמוך בצבא תמיכה שבשתיקה, הוא יוכל לדכא, גם אם יידרש לכך זמן מה, את האחים המוסלמים, פופולריים ככל שיהיו. כך היה בימי מובארק וכך יהיה גם בימיו של א־סיסי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו