החלטת בג"ץ לדחות את עתירת המשפחות השכולות נגד שחרור המחבלים הרוצחים היתה יותר צפויה מצפויה.
אמנם הדיון הפעם הציב בפני השופטים סוגיה מזן חדש, שכן עד כה שיחררה ישראל מחבלים־רוצחים רק תמורת חטופים חיים או מתים, ואילו הפעם הם יצאו לחופשי קודם זמנם תמורת הליך מדיני בלבד. נראה כי נותר רק אפר מהעקרונות הקשוחים שהציעה הוועדה בראשות השופט מאיר שמגר בעניין שחרור מחבלים.
בכל זאת, פניית המשפחות השכולות לבג"ץ לא היתה לשווא. לקראת שלושת סיבובי השחרור הבאים, הותיר השופט אליקים רובינשטיין שביב של תקווה כי אפשר לסכל את המהלך. הוא תהה אם התחייבות הממשלה לגורם זר כרשות הפלשתינית לשחרר גם מחבלים רוצחים שהם ערבים אזרחי ישראל תקפה. מה נותר מן הריבונות הישראלית אם ההנהגה הפלשתינית יכולה להכתיב לממשלה החוקית מי מבין הרוצחים שהם אזרחיה ייצא את הכלא בטרם סיים לרצות את עונשו?
בעיה זו נדונה בעיתון זה ועל במות ציבוריות אחרות בכמה מעסקות שחרור המחבלים, לרבות הנוכחית. קיימת מחיקה מהותית של הבידול הריבוני כאשר ישראל נענית לאבו מאזן, התובע להסדיר שחרור מוקדם לרוצח מנצרת, שבתוך הקו הירוק.
נותרו דוגמאות צורבות שמשתכחות: רק משקיבל ג'ונתן פולארד את האזרחות הישראלית הפכה התערבותה של מדינת היהודים למען שחרורו ללגיטימית (ועדיין לא מוצלחת). לפני כן, יהודי מצרים שריגלו וחיבלו למען ישראל במה שנקרא "העסק הביש", נעצרו והועמדו לדין בשנות ה־50. שניים הוצאו להורג ב־1955. לאחר מבצע סיני ב־1956, כאשר ישראל החזירה כ־5,000 שבויים תמורת טייס אחד שלה, איש לא העז לתבוע את שחרורם של אסירי "העסק הביש". היה ברור כי הם אזרחים מצרים, וכי גמאל עבד אל־נאצר לא יסכים לדון בגורלם עם ישראל.
אם אבו מאזן יכול להכתיב שחרור רוצחים, מה על משפחת פשע שתלכוד בן ערובה בלב תל אביב? ומה אם בתסריט דמיוני כזה היא תאיים כי אם לא ישוחרר אחד מאנשיה מבית הסוהר וישוגר לחופשי לארץ לא נודעת, יירצח בן הערובה? האם הממשלה תקבל את התכתיב של משפחת הפשע או תסכן את חיי הנחטף ובלבד שתלכוד ותהרוג במחזיקיו?
התשובה ברורה. מה שלא ברור הוא מדוע הממשלה אינה מיישמת את תסריט משפחת הפשע הדמיוני גם במקרה זה, שאין משא ומתן עם גורם זר על שחרור פושע ישראלי. מה גם - וזה שולי לדיון - שההסכמה הישראלית להתדיין עם אבו מאזן על שחרור מחבלים ישראלים חותרת אפילו תחת תפיסת "שתי המדינות לשני העמים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו