"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא לעצור בביטול המיצ"ב

,עודכן

כמו כל מהפכה המתחילה בקול תרועה, גורמת לנזקים ומתה בקול ענות חלושה, כך גם המהפכות הרבות במערכת החינוך, זו העולמית וגם זו הישראלית, שנחתו בצרורות מאז תחילת שנות ה־90. מהפכת ההערכה של בית הספר, על כל רבדיו, הוכרזה כמזור לתחלואיה המובנים של מערכת החינוך או, למצער, תיקון מובהק של ההישגים הלא מרשימים שהיו לתלמידים.

עכשיו הגיע תורם של מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית) לחלוף מן העולם. אין הכרח ממשי שהם היו התגלמות ההשחתה המוסרית, כפי שטוענים חלק מהמתנגדים, ולא ברור עד כמה הם לא סיפקו את הסחורה, אלא שמי שמכלכל את מעשיו על פי מהפכות יהיה צפוי לסוף דומה.

היכן נמצאת נקודת המשען הזו, אשר ממנה יצאו המהפכות הללו? במקום שבו נכנסה אווירה של אוניברסליות לתחום של החינוך. במקום שבו היה ניסיון האחדה של מצבור הידע והלימוד העולמיים. ובאופן יותר מפורש, במקום שבו, למשל, האיחוד האירופי, ובכללו מדינות

ה־OECD, מנסה להנדס את הידע, כלומר להכתיב מבחנים בינלאומיים אחידים - בשלב זה הנורות אכן היו צריכות להידלק.

והן לא דלקו מפני שטבע האקדמיה בישראל ומערכת החינוך שלה הוא ללכת שבי אחר סיסמאות של האחדה לאומית והאחדה גיאוגרפית. על כן, כאשר כולם מכוונים לעבר מטרה אחת, מבחנים בינלאומיים במקצועות שונים כמו גם מבחני המיצ"ב, נגזרת כליה לא רק על האוטונומיה ההכרחית של המורה אלא גם על סדר האירועים. דהיינו, מבחני המיצ"ב, כמו גם אחיהם הבינלאומיים, יצרו מצב שבו הלימוד וההתכוננות התרכזו באותו מקצוע אשר בו נבחנו באותה שנה.

אז מה עושים, אם כן? צעד ראשון אבל משלים לביטול מבחני המיצ"ב הוא ביטול השתתפותה של ישראל במבחנים בינלאומיים. במבחני האמת של ההישגים המדעיים והטכנולוגיים ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד. על מערכת החינוך לשוב אל תוכניות הלימודים אשר קדמו למהפכות.

המהפכות היו מגלומניות ומכוונות מטרה: כיצד לסבך את חייו של התלמיד ושל המורה. מטרה נוספת מרכזית שאינה כתובה: תוכניות הלימודים נראות כאלה שבטוחות שכל תלמידי ישראל יגיעו אל המחלקה למתמטיקה באוניברסיטה, כאשר מדובר במתמטיקה, או למחלקות ללשון אם מדובר במקצוע השפה וכך הלאה.

טוב יעשו קברניטי החינוך אם, לצורך הדוגמה, ילמדו ממה שמתרחש בצרפת במקצוע המתמטיקה. בכיתות א' עד ג' לומדים שם בספר אחד בלבד, לפי הסדר שהיה לפני 30 שנה בישראל. בצרפת מסיימים בתיכון את מה שמסיימים בסמסטר א' במחלקות למתמטיקה. ההן מהאקדמיה בישראל.

ד"ר גבי אביטל כיהן כמדען הראשי של משרד החינוךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר