כוורת נפרדת, אנחנו נמשיך אותה

לא מעט אירועים משמעותיים הביאה עימה שנת 1950. גלי צה"ל החלה את שידוריה, עיתון "לאשה" ערך לראשונה את תחרות מלכת היופי, ואפילו שלג ירד במישור החוף. אבל בהיבט של התרבות הישראלית כנראה המאורע החשוב באמת, בדיעבד, היה לידתם של חמישה תינוקות מאוד ספציפיים באותה שנה. שניים נוספים הצטרפו שנה מאוחר יותר ו־23 שנים לאחר מכן השביעייה הקימה את הלהקה הנצחית - כוורת.

בסך הכל היתה הלהקה פעילה שלוש שנים בודדות. 36 שנים חלפו מאז התפרקה רשמית, ו־15 שנה מאז האיחוד ב"כוורת בפארק" בחגיגות ה־50 למדינה - ועדיין הקסם עובד.

לאחר אינספור לחיצות על מקש ה"רענן" במחשב, הצלחתי גם אני להימנות עם בני המזל שהשיגו כרטיס לאחד משני מופעי האיחוד בפארק הירקון (אתמול והיום). כן, בני מזל. כי על אף המספר האסטרונומי של יותר מ־100 אלף איש בשתי הופעות (בלי להזכיר את הטירוף שהיה בהופעות בירושלים), עדיין היו מי שניסו ברגע האחרון להשיג כרטיסים בכל דרך אפשרית. תחושת הכרטיס ביד היתה לי ניצחון לא רק בשל העובדה שאוכל לראות את שבעת המופלאים עושים קסמים על הבמה בפעם האחרונה יחד, אלא גם משום שאני, בחורה בת 30, וחבריי נוכל להוכיח שאפשר גם אחרת.

"הם זקנים", צועקים הטוקבקיסטים, "מה יש להתרגש מחבורה של בני 60 ומעלה שרים שירים של פעם?", והכי מטריד בעיניי: "בכל חמש דקות הם מתאחדים". נכון - פריקת הכתף של גידי גוב לפני ההופעה בבריכת הסולטן והמצב הבריאותי של יצחק קלפטר הם אולי חלק מסממני הגיל, אבל אף אחד לא יכול לשחזר את הערך המוסף שמעניקים חברי הלהקה לצליל המילה העברית ולמשמעותה.

בכל פעם שהקדשתי זמן להאזנה לשירים המוכרים, ואף לאלו שפחות, הבנתי שהמוסיקה הזו אינה תלוית זמן ומקום. נדמה שהטקסטים והלחן של דני סנדרסון וחבורתו מתאימים ל־1983 בדיוק כמו לשנת 2013. הרי איזו בחורה לא היתה רוצה שיקדישו לה את "היא כל כך יפה"? מי לא מתרגש ב"ילד מזדקן"? ושיקום מי שיכחיש שהוא צוחק בשורה "פגע לו בול בפוני" ב"גוליית".

נכון, יש פה ושם מוסיקה עברית טובה גם היום, ולא תמיד צריך להידחק בהופעה של מדונה בשביל לשמוע מוסיקה מתקדמת ואיכותית. וגם להקות דוגמת משינה והדג נחש, שמסמלות את הדור הצעיר של היום, פעלו לאורך שנים והותירו את חותמן על המוסיקה המקומית. אבל כל זה לא מוריד מכוורת. הם לא צעירים, הם עושים "קאמבקים" (הלוואי שימשיכו) והם נוסטלגיים (כמו שאנחנו אוהבים). אפשר להגיד עליהם ועל הקהל שלהם הכל, אבל בסופו של דבר, כולנו רוצים להתרפק על שירים שמזכירים לנו תקופה כזו או אחרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו