מדעי היהדות: עולם ישן מול חדש

אלפי משתתפים התכנסו השבוע בירושלים ב"קונגרס ה־16 למדעי היהדות". היו בהם דתיים וחילונים, רבנים עטורי זקן ונטולי זקן, לצד אפיקורסים, לתיאבון ו"להכעיס", נשים עטויות שביס ונשים חשופות זרועות. כולם באו ללמוד וללמד, גם אם לא בהכרח לשמור ולעשות.

לצד הרצאות בנושאים שעבור שלומי אמוני ישראל נראים אזוטריים מתמיד, דוגמת "הנס כריסטיאן אנדרסן והיהודי הנודד הטרנס אטלנטי" או "תולדות הסביבונים לסוגיהם", נשמעו בקונגרס עשרות הרצאות מרתקות הקשורות בטבורן לבית המדרש המסורתי.

היחס שבין לימוד התורה המסורתי לבין "חוכמת ישראל" ולימים "מדעי היהדות", שראשית צמיחתם במאה הי"ט, אופיין מאז ומעולם במתח מתמיד, נפיץ, רווי אורניום מועשר. ראשוני העוסקים בחוכמת ישראל ראו בה הקמת מצבה לעולם יהודי המצוי על ערש דווי, מעין טקס קבורה ממלכתי לעולם שהיה ואיננו עוד, וסופו להיכחד. אפשר רק לשער מה היתה רבה פליאתם אילו ראו כיום את פריחתו של לימוד התורה בכל אתר ואתר, בהיקף, ברבגוניות ובעוצמה שלא היו כמותם מעולם.

בימים עברו עוררו ביקורת המקרא ודרך הניתוח ההיסטורי של ההלכה תרעומת קשה בקרב שומרי מצוות, שלא אחת הגיעה עד כדי חרמות ונידויים. בני העולם הישן ראו בדבריהם כפירה של ממש. מקצת מהחוקרים ניסו לגשר על הפער. כך, למשל, פרופ' זליגמן, מחוקרי התנ"ך הדגולים, שהיה מבשר לתלמידיו, וכיפה גדולה על ראשו: "היום נוכיח, בעזרת השם, שלא כל התורה ניתנה לנו ממשה רבנו..."

בחלוף השנים התפוגגו במידה רבה המתח והניכור. אלה פינו את מקומם להשלמה ולניצול הברכה שבמדעי היהדות. המתבונן כיום במדפיהם העמוסים להתפקע של בתי כנסיות ומדרשות, יבחין בהשפעתם העצומה של מדעי היהדות על הספרות התורנית ובתרומתם הרבה להתפתחותה. המהדורות ה"מדעיות" של מדרשי ההלכה והאגדה תפסו זה כבר מקום של כבוד בכל ספרייה ראויה לשמה, ומדור שינויי נוסחאות, המבוסס על כתבי יד עלומים, היה לחזון נפרץ.

המהפכה המגדרית שחילחלה ללימוד התורה בדורנו לא פסחה גם על מדעי היהדות. לפני דור או שניים שלטו בהם הגברים ברמה. לא עוד. ביטוי סמלי לכך אפשר למצוא בחברת "מקיצי נרדמים", אחת מאבני היסוד של מדעי היהדות, שגאלה והוציאה לאור עולם, בין השאר, את תשובות הרמב"ם ואת סידור רש"י. בעבר היו ראשי החברה, ראשי המדברים במדעי היהדות, רק גברים. כיום עומדת בראש החברה פרופ' שולמית אליצור.

לצד תרומתם המוכחת להתפתחות הספרות התורנית, עשויים מדעי היהדות לתרום גם לבניינה של החברה היהודית בימינו, על אתגריה הקשים והמורכבים. מאות גלויי הראש שפקדו את הקונגרס למדעי היהדות, לצד עטויות השביסים ובעלי הכיפות, גילו שלמרות כל הנבואות השחורות, מקורותיה של תורת ישראל עדיין עשויים ליצור חיבור, גשר־קשר, בין יהודים מכל רחבי העולם, להגדלת תורה ולהאדרתה.