ישראל נכנסת למלכודת מדינית

שוב הולכים לשיחות, כשישראל מתעקשת שאלו יחלו ללא תנאים מוקדמים. אבל מדוע אם כן ישראל משלמת שוב במטבע קשה של שחרור רוצחים, הקפאת בנייה וויתורים מדיניים בטרם שיחות, אם אכן הפרסומים נכונים?

ייתכן שלא ישוחררו הפעם רוצחים לפני הפגישה הראשונה בין המשלחות, אך נראה כי ישוחררו גם ישוחררו בהמשך. וכך, בלי קשר להתקדמות השיחות, נהפוך שוב למדינה היחידה בעולם שבה העבירה החמורה ביותר - רצח - הופכת לחמורה פחות כשהקורבן הוא יהודים. חשבנו שהקמנו מדינת מקלט שבה היהודים יהיו מוגנים, והפכנו למדינה ששמה ללעג את כל מערכת המשפט, השב"כ, צה"ל והמשטרה.

והאם באמת אין הקפאה? אז מדוע מאז כינון הממשלה הזאת שוב אין כמעט מכרזים של המדינה - לא בשומרון וביהודה ואף לא בירושלים?

והאם אכן אין ויתורים מדיניים? רה"מ עמד כצוק איתן ואמר: "לא נסכים לניהול שיחות על בסיס קווי 67'", אבל האם באמת ייתכן שהפלשתינים יישבו לשיחות בלי הבטחה אמריקנית שנושא זה יעלה כאשר ייכנסו לחדר המשא ומתן?

החמור מכל, כך אני מתרשם, הוא שרה"מ נוטה לאמץ את מושגי השמאל הישראלי - שנדחו על ידיו בעבר בשאט נפש - והפעם מצהיר כי היעד האסטרטגי של ישראל הוא מניעת מדינה דו־לאומית. האם בכך הוא מאמץ את התפיסה שלפיה הישארותה של ישראל באזור יו"ש מנוגדת לאינטרס הישראלי, שהרי בכך איבד את אופייה היהודי של המדינה. משמעות הדבר היא כי 400 אלף יהודים החיים ביהודה ובשומרון או למזער 150 אלף יהודים החיים מעבר לגושים ייאלצו להסתלק מאזורים אלו; האם ייתכן שאנו המדינה היחידה בעולם כיום שבה מטיפים לגרש את בניה ואת חלוציה ולא את אויביה, מדינה שבה מוכנים חלק ממנהיגיה למסור את לב המולדת, לב ערכי ולב גיאוגרפי, לידי אלו שלא מפסיקים לחנך את ילדיהם בכל בית ספר ערבי ביו"ש ש"פלשתין היא מהים לירדן"?

אפשר לקוות כי משיחות אלו שוב לא ייצא דבר, אך עצם השיחות, ובכלל זה ההבנות המוקדמות, מכניס את ישראל למלכודת עמוקה יותר ויותר ומגביר את הלחץ המדיני ולא ההפך. וחמור מכך, מערער את צדקת אחיזתנו בלב ארצנו גם בתודעת הציבור בישראל, ובפרט בקרב הנוער שמערכת החינוך החילונית כבר מזמן לא מחנכת אותו לקשר הטבעי שלו לארצו.

אומר בסיכון כי נשחק הגרעין המקשר בין ההצהרה על "שמירת אופייה היהודי של המדינה" לבין הנכונות להסתלק מלב מולדתו של העם היהודי. הרצון הטבעי לחפות על שחיקתם ועל חולשתם של כל אלו המצהירים כל העת על יהדותם מופנה כביכול לעבר הצלת אופייה של מדינת היהודים.