סערה בעבודה: שלי מתגרה ביריביה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערה בעבודה: שלי מתגרה ביריביה

, עודכן

אילו היתה מפלגת העבודה כמו מפלגת הלייבור בבריטניה (וגם השמרנים), לא היה איש תמה על החלטתה של שלי יחימוביץ' להקדים את הבחירות הפנימיות לחודש נובמבר. באנגליה מקובל כי המחזיק בהגה השלטון רשאי להפתיע את יריביו ולקבוע מועד מוקדם ובלתי צפוי לבחירות. לא כן בארץ.

צילום: משה בן שמחון

יחימוביץ' נהגה כן במפלגתה כאילו היתה הלייבור. נמאס לה לשמוע מפי יריביה שאינה ראויה ושזכתה בתוארה במחטף ושהיא חוששת מהתמודדות. כך אי אפשר להנהיג אופוזיציה מלוכדת עד לבחירות הבאות בעוד שנתיים או שלוש או יותר; וכך גם אי אפשר להצטרף באיחור לממשלה בראשות בנימין נתניהו. הם טוענים שאין לה מנדט? ובכן היא מבקשת אותו, ומתגרה בהם לצאת מחוריהם ולהתמודד עימה.

בעיקרון הצעד הראוי הוא לבחור מנהיג למפלגה מייד אחרי הבחירות הכלליות, כדי שאיש לא יחתור תחתיו עד לסיום הבחירות הבאות ולא ישגה באשליות שאפשר לערער את מעמדו. ביסודו של דבר, כדי שיוכל לעבוד בלי לחשוש מאיגוף של חבריו מאחור.

יחימוביץ' לא הונעה מן העיקרון אלא מן התועלת. אלמלא הבחירות המוקדמות היתה העבודה נראית בכנסת ה־19 כגלגל חמישי בכל מרכבה, קואליציה כאופוזיציה. בפועל איימו על יחימוביץ' מתפקדיו החדשים של אלון חסן, המתכנן השתלטות עוינת על העבודה, ועופר עיני ואחרים.

האם קיבלה יחימוביץ' הזדמנות הוגנת להוביל את המפלגה? ברור שהתוצאות הכזיבו. 15 מנדטים הם מעט מדי למי שהיתה תקווה גדולה. היא החמיצה כמה מאבקים פוליטיים חשובים כאשר נטשה את המחלוקת על תהליך השלום, ולא גילתה את הנחישות המצופה מהעבודה באשר לשוויון בנטל השירות בצה"ל. רק שגם רוב יריביה מבית מגלים בעניינים אלה חולשה. הם חוששים שמא לעתיד יאבדו את תמיכת החרדים בממשלה הבאה שינסו להקים. ממש כמותה.

היא גם נקטה צעד נבון בבקשה לחסום את אלון חסן, אבל לא את הטוענים הפוטנציאליים לכתר - גבי אשכנזי ועמוס ידלין. אשכנזי מסובך עדיין בקורי חקירת הפצ"ר בפרשת המסמך המזויף על שם בועז הרפז שיצא מלשכתו, בתוספת מאגר של שיחות מביכות שהתקיימו ממנה, חלקן בהשתתפותו. אך אם עופר עיני ובנימין (פואד) בן־אליעזר או אחרים סבורים כי הרמטכ"ל לשעבר עם התיק הזה על הכתפיים ראוי להנהיגם - בבקשה, יחימוביץ' הכריזה כי לא תערים מכשולים פרוצדורליים על התמודדותו. למרות שאשכנזי וידלין אינם חברי מפלגה לפי שעה - שיתמודדו על הנהגתה. זה חשוב, כדי שאחרי נובמבר לא יימצא מי ששוב יטען כי חטפה את התפקיד.

לפניהם ארבעה חודשים להכין את עצמם ולגייס את תומכיהם ולהשתמש במנגנונים שממילא פועלים נגד יחימוביץ', והקלפי תכריע.

מפלגת העבודה איבדה מזוהרה. איבדה ממרכזיותה. איבדה ממורשתה. אך היא עדיין גורם חשוב בנוף הפוליטי וייצוב הנהגתה הוא מעשה נבון - יהיו התוצאות אשר יהיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר