מאיקס עד איכס

אדוארד סנאודן נרדף. נכון לשלשום הוא יושב בשדה התעופה במוסקבה ומנסה למצוא מדינה שתסכים לתת לו מחסה בלי להסגירו. אולי ונצואלה. הוא זה שהדליף את המידע על כך שהמימשל האמריקני מאזין לכמעט כל שיחת טלפון ופורץ לכל דואר אלקטרוני. עד ההדלפה אובאמה נתפס כמי שאינו מסוגל לכך. אבל אחרי המבוכה הראשונית של הבית הלבן, סקרים גילו שרוב האמריקנים מוכנים לחיות עם הפלישה לחייהם. משום מה הם מעדיפים את המצב הזה על פני האלטרנטיבה של 11 בספטמבר.

גם משטר אובאמה גילה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, ולמרות ההבטחות לסגור את גוואנטנמו, בית המעצר לחשודים בטרור עדיין קיים. הוא ייסגר אבל רק אחרי שיימצאו תחליפים.

רק לאחרונה נחשף שהסי־איי־איי מחזיק בתי כלא סודיים במזרח אירופה. בלי תיעוד, ללא בתי משפט. צריך להעלים מישהו? לסי־איי־איי יש כבר את האמצעים.

ומה עם ברדלי מנינג? הוא היה החייל שהדליף לוויקיליקס מאות אלפי מסמכים סודיים. היום הוא כלוא בבידוד בתנאים נוראים. התא שבו היה כלוא בן זיגייר או זה של אסיר־האיקס הישראלי הנוסף, הם מלון־5־כוכבים בהשוואה לתנאים שלו.

כל זה קורה בארה"ב שאינה נמצאת תחת איום קיומי. ישראל, לעומת זאת, היא המדינה היחידה בעולם שיש חוזה על עצם קיומה.

ועם זאת, חייבים לציין שהאמריקנים מנסים גם אמצעים אחרים כדי להגיע אל המודיעין הדרוש, כפי שמלמד המקרה הבא, מימיו של הנשיא בוש:

יום אחד ישב הנשיא עם ראש הסי־איי־איי ולאחר שהתברר לו שחלק ניכר מהמידע שהוצג לו מקורו במוסד הישראלי, שאל אותו: "איך קורה שהמודיעין של היהודים יודע הכל לפנינו?"

ענה ראש הסי־איי־איי: "תראה, הם עובדים בשיטת ווס הרצך".

שאל בוש: "מה זאת אומרת?"

ענה ראש הסי־איי־איי: "מדובר בביטוי ביידיש שמשמעותו 'מה קורה'? היהודים נמצאים בכל מקום והם כל הזמן שואלים אחד את השני, עונים, וככה הם יודעים הכל".

בוש החליט לבדוק את העניין. הוא התחפש ליהודי אורתודוקסי, הדביק זקן, לבש מעיל שחור, עלה על מטוס לניו יורק ולקח מונית לברוקלין.

אחרי פחות מדקה עבר לידו יהודי מזוקן.

בוש עצר אותו ולחש: "ווס הרצך?"

המזוקן ענה: "בוש הגיע הרגע לברוקלין".

מלחמתם אומנותם

המשטרה חילצה חייל חרדי מהמון זועם ומיידה אבנים במאה שערים. מתברר שיש מלחמות אשר למענן מותר להפסיק ללמוד בישיבה.

תחת הפנס

מצרים נכנסה למלחמת אזרחים. לבנון ותוניסיה נראות כמי שעומדות להיכנס לשם. לוב התפרקה. בירדן מקווים שיצליחו למנוע מלחמת אזרחים, ובסוריה היא בעיצומה. מה הפלא, אם כן, שג'ון קרי מרגיש שהוא חייב להגיע לירושלים?

ובחזרה לאסיר איקס

עכשיו יש מי שמתלונן על קיומו של "אסיר איקס". כאילו הופרה כאן איזו זכות יסוד. איזו זכות בדיוק?

בישראל, בניגוד לארה"ב, האסירים עוברים דרך בית המשפט, משפחותיהם מעודכנות, נפגשות איתם, ויש להם עורכי דין שמייצגים אותם. מה שנשאר זו זכות היסוד שיכתבו עליך בעיתון. מה שמזכיר את החידה הידועה במנגנוני החושך, כמה אנשי מוסד צריך כדי להחליף מנורה.

התשובה: מי שצריך לדעת - יודע.

כיוון שגם מי שמקשקשים על הפרות של זכויות יסוד יודעים שאין שום מילה נכונה בטענות, אין מנוס מהקביעה שהטענות בעניין איקס הן איכס.

ובכל זאת ישראלים טובים, יהודים, דורשים להוציא את הסודות החוצה. מה שמחזיר אותנו למקרה אחר שניתן ללמוד ממנו. תיעד אותו כמובן ר' אלתר דרויאנוב, נשמתו בגנזי מרומים.

"מורה של בית ספר עממי בגרמניה נכנס לכיתה ושאל: 'שוּלצה, מי אשם שנוצחנו במלחמה'? (מדובר על מלחמת העולם הראשונה שבה גברו הצרפתים, כמובן רק לאחר שכוחות זרים תגברו אותם).

השיב התלמיד שוּלצה: 'היהודים אשמים בדבר. הם היו מרגלים'.

חזר ושאל המורה לתלמיד יהודי: 'ואתה מה דעתך, מנדלסון'?

השיב התלמיד מנדלסון: 'היהודים אשמים בדבר. הם היו גנרלים'.

רגז המורה: 'יהודים גנרלים בצבאותינו'?!

החזיר התלמיד מנדלסון: 'לא אדוני המורה, הם היו גנרלים בצבאותיהם של הצרפתים'".

טיל פטריוט

כבר כמה חודשים שבכל פעם שמראיינים מישהו מארגוני המורדים בסוריה, הוא אומר שהמשטר של אסד יותר גרוע אפילו מהישראלים. בשבוע שעבר הכריז אחד ממנהיגי כיכר תחריר שהשלטון של מורסי גרוע יותר מאשר הישראלים. בעניין הזה היתה הסכמה בינו לבין האחים המוסלמים אשר הודיעו שהתנהגות הצבא גרועה יותר מאשר הישראלים.

והנה, השבוע כתב גדעון לוי ב"הארץ", שההתנהגות של ישראל בשטחים, גרועה משל שכנותיה. במילים אחרות, המורדים בסוריה והאחים המוסלמים במצרים, יותר פרו־ישראלים מ"הארץ".

ומה עם נותן השוחד?

השופט לשעבר דן כהן יישב בכלא, לאחר שהוסגר, ובעקבות הסדר טיעון, הוא הורשע בשוחד. אבל לשוחד יש שני צדדים: לא רק המקבל אלא גם הנותן. על פי ההרשעה, כהן ישב בדירקטוריון של חברת החשמל וקיבל את השוחד מהחברה הגרמנית "סימנס" כדי שהחברה הישראלית תקנה 3 טורבינות מסימנס.

שאלה: האם המדינה יכולה להמשיך לקנות ציוד ולעשות עסקים עם חברה שבית המשפט קבע כי היא משלמת שוחד בישראל?

מה שמחזיר אותנו לימים המפוארים של שליט רומניה הנאור, ניקולא צ'אושסקו. יום אחד פירסם ארמון הנשיאות שלו מודעת דרושים. הגיעו מועמדים וצ'אושסקו החל לראיין אותם.

נכנס המועמד הראשון. צ'אושסקו הביט בקורות החיים שלו ואמר: "אני רואה שכתוב פה שישבת בכלא. על איזו עבירה"?

הרומני ענה בגאווה: "נתתי שוחד.

צ'אושסקו שאל: "אני רואה שדנו אותך לשנה מאסר אבל שוחררת אחרי שבוע. איך זה קרה"?

ענה הרומני: "נתתי שוחד".

צ'אושסקו שאל: "תגיד, עם כזה עבר איך אתה בכלל חושב להתקבל לעבודה כאן"?

והרומני ענה: "כרגיל, שוחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו