"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"תומכים בפלשתין" אבל לא יודעים איפה היא נמצאת
סטודנטים בארה"ב שהביעו עמדות פרו-פלשתיניות הפגינו ידע מביך על הסכסוך ולא הצליחו למקם את האזור במפה
אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם נערך הסקר // צילום: איי.פי // אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם נערך הסקר // צילום: איי.פי

"תומכים בפלשתין" אבל לא יודעים איפה היא נמצאת

סטודנטים בארה"ב שהביעו עמדות פרו-פלשתיניות הפגינו ידע מביך על הסכסוך ולא הצליחו למקם את האזור במפה

נטע בר
, עודכן

סקר שנערך בקרב סטודנטים בארצות הברית חושף כי סטודנטים שהשיבו כי הם מתעניינים עמוקות ב"כיבוש הישראלי בשטחי הפלשתינים", לא הצליחו למקם את ישראל על המפה או להכיר תאריכים בסיסיים בהיסטוריה של הסכסוך.

הסקר, שבוצע בקרב 230 תלמידי תואר ראשון באוניברסיטת ברקלי היוקרתית במדינת קליפורניה, על ידי הפרופסור רון הסנר מבית הספר ללימודי מדינת ישראל על שם משפחת דילר, שפרסם את התוצאות במאמר שפורסם בשבוע שעבר.

הסקר דירג את גישתם של הסטודנטים ל-18 נושאים בוערים שבהם יחסי ארצות הברית-איראן, מלחמת האזרחים בתימן, חיסולים באמצעות מל"טים והתלמידים נתבקשו לבחור בין חמש קטגוריות הנעות בין "לא מתעניין כלל" ל"מתעניין עמוקות".

43 אחוזים מהסטודנטים שנסקרו הביעו את העניין הגבוה ביותר בסוגיה הישראלית-פלשתינית ורובם הביעו עניין קטן, אם בכלל, בסוגיות אחרות הקשורות למזרח התיכון, כמו המאבק של מערב סהרה לעצמאות או מאבקם של הכורדים למדינה משלהם.

עוד בנושא:

הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה אישרו החלטה המקדמת את ה-BDS

תיעוד: תומכי BDS תקפו באלימות סטודנטים יהודים

יחסי ישראל-ארצות הברית: הקול היהודי

גשר מעל מים סוערים: ישראל ויהדות ארה"ב

מתוך הסטודנטים שהביעו עניין עמוק בסוגיה הפלשתינית, 84% לא ידעו באיזה עשור עברה הגדה המערבית לשליטה ישראלית ו-75% מהם לא הצליחו למקם את הגדה המערבית על מפה. 14 אחוזים מהסטודנטים מיקמו את הגדה המערבית בלב הים התיכון.

דוכן הסברה ישראלי בקמפוס בארצות הברית // צילום: באדיבות מילואימניקים בחזית

הסטודנטים גם לא ידעו להגיד מה אוכלוסייתה של מדינת ישראל ורק 17% הצליחו לקלוע לשיעור הקרוב למציאות. אחרים הציעו תשובות מופרכות כמו מאה אלף תושים או מאה וחמישים מיליון.

הנתון המפתיע היה שדווקא הסטודנטים שהביעו פחות עניין או אכפתיות בכיבוש השטחים הפלשתיניים גילו ידע קצת יותר נרחב בנעשה באזור. 28% מהם הצליחו למקם את הגדה המערבית על המפה בניגוד ל-25% מהסטודנטים שהביעו עניין בנושא.

פרופסור הסנר, שביצע את המחקר אמר: "השאלות עליהם ענו הסטודנטים הכי טוב היו דווקא על מקומות בהם לא הביעו עניין מיוחד, כמו טורקיה ומרוקו, אם מידע שגוי הוא תוצאה של התעניינות פוליטית ומוטה, חינוך טוב יכול להיות הפיתרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...