"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארה"ב: הסנאט הכיר ברצח העם הארמני
הבית העליון של הקונגרס האמריקני העביר החלטה המכירה בזוועות שביצעה האימפריה העות'מנית בבני הלאום הארמני • הצעד עורר זעם באנקרה
בניין הקפיטול, משכן הקונגרס האמריקני // צילום: איי.פי // בניין הקפיטול, משכן הקונגרס האמריקני // צילום: איי.פי

ארה"ב: הסנאט הכיר ברצח העם הארמני

הבית העליון של הקונגרס האמריקני העביר החלטה המכירה בזוועות שביצעה האימפריה העות'מנית בבני הלאום הארמני • הצעד עורר זעם באנקרה

נטע בר
, עודכן

הסנאט האמריקני העביר היום (חמישי) הצעת החלטה המכירה ברצח העם שביצעה האימפריה העות'מנית נגד בני המיעוט הארמני במהלך מלחמת העולם הראשונה.

מדובר בהחלטה היסטורית לאחר שלפני חודשיים העביר הבית התחתון של הקונגרס החלטה דומה. בתחילת השבוע דחה הסנאט את הצעת ההחלטה, תחת לחץ מהבית הלבן, אך מסע שכנועים של חברי הסנאט הדמוקרטיים בקרב עמיתיהם הרפובליקנים היטה את הכף.

יוזם ההחלטה, הסנאטור הדמוקרטי בוב מנדז ממדינת ניו ג'רזי אמר עם הידיעה על קבת ההחלטה כי: "ראוי ונכון שהקונגרס יעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה. רצח העם הארמני הוא האמת".

עוד בנושא:

לראשונה: בית הנבחרים האמריקני הכיר ברצח העם הארמני

ארמניה ציינה 104 שנים לרצח העם: "מהפשעים החמורים ביותר במאה ה-20"

דעה: להכיר ברצח העם הארמני

מאה שנה: להכיר ברצח העם הארמני

הסנאטור הרפובליקני טד קרוז התייצב אף הוא לצד ההחלטה: "אני שמח שהצלחנו להעביר את ההחלטה החשובה. מדובר ברגע של אמת שחיכה יותר מידי זמן להגיע".

אתר ההנצחה לנספי רצח העם הארמני בירוואן בירת ארמניה // צילום: רויטרס

על פי העיתון הטuרקי הורייט, בכירים באנקרה הביעו זעם על ההחלטה, אך תדובה רשמית טרם נתפרסמה. השלטונות בטורקיה מכחישים את התרחשות רצח העם הארמני וטוענים כי הארמנים נפגעו לצד מיעוטים אחרים כתוצאה מהמלחמה שהתחוללה וכי היסטוריונים מערביים ניפחו במתכוון את מספר הקורבנות הארמניים.

לחץ טורקי בלתי מתפשר הצליח למנוע במשך כמעט חמישים שנה הכרה אמריקנית גורפת ברצח העם, שמחק כמעט שליש מהאוכלוסייה הארמנית בעולם, אך מדיניותו התוקפנית של ארדואן, ולא דווקא תחושת הצדקת ההיסטורית, היא שהפילה בסופו של דבר את חומת השתיקה סביב רצח העם.

קורבנות מלחמה או רצח עם שיטתי?

בעקבות מספר מעשי התנגדות של אזרחים ארמנים ,בעיקר סביב העיר ואן, הורה הצבא הטורקי לפרוק מנשקם את כל החיילים הארמנים ולהתחיל בפינוי מאסיבי של האוכלוסייה האזרחית הארמנית לכיוון דיר א-זור בצפון סוריה. מאות אלפים מתו בדרכים, אחרים נטבחו על ידי חיילים בנקודות שונות לאורך הדרכים. במקומות מסוימים גיל והארמנים התנגדות, כמו במוסא דג, הר משה, כיום בדרום מזרח טורקיה, שם הצליחו אזרחים ארמנים להדוף את הצבא הטורקי עד להגעת חילוץ ימי צרפתי שהעביר אותם למצרים.

הוצעדו אל מותם, מגורשים ארמנים לצד חיילים טורקים // צילום: ויקיפדיה

על פ כל המקורות המקובלים, גירושם של הארמנים נעשה על ידי חיילי הצבא הטורקי ללא הכנות מתאימות, אספקה נאותה של מים ומזון ותחת איום קבוע בהוצאה להורג של המגורשים שלא עמדו בקצב האכזרי שהכתיבו חיילי הצבא הטורקי. כיום הערכות ההיסטוריונים לגבי מספר הקורבנות נעות בין 800 אלף למיליון וחצי נרצחים. היסטוריונים טורקים רבים טוענים כי מספר ההרוגים לא עלה על 300 אלף וכי היה מדובר בצורך צבאי שכן הארמנים סייעו אופן פעיל לרוסים במלחמתן נגד טורקיה.

על אף הטענות הטורקיות כי לא התרחש רצח עם וכי הקורבנות הארמנים מצאו את מותם במסגרת מלחמה, העדויות למעשי רצח ואמירות שונות מצד בכירים טורקים באותה תקופה כי הצעדות נועדו לחסל את הארמנים ולא להעבירם ממקומם מחזקות את הטענה בקרב היסטוריונים כי מדובר ברצח עם מתוכנן ושיטתי.

בישראל מתנהל במשך שנים מאבק להכיר ברצח העם הארמני, אך למרות זאת, החלטה על הכרה ממשלתית גורפת טרם התקבלה ורבים בציבור הישראלי ממתינים לה. כיום, למעלה משלושים מדינות, בהן מדינות מערביות, וכעת גם ארצות ה ברית, מכירות באופן רשמי ומלא ברצח העם הארמני, רק ימים יגידו אם ישראל תצטרף לשורותיהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...