השבוע השחור של הדמוקרטים

אף שנותרו עדיין תשעה חודשים עד ליום ההכרעה בקלפי ב־3 בנובמבר, והמרוץ לבית הלבן עוד עשוי לעבור תמורות רבות ומפליגות עד אז, ניתן להצביע על השבוע הנוכחי כשבוע שחור משחור עבור המפלגה הדמוקרטית - העלול להפוך לזרז בנתיב התרסקותה וכך ליצור כדור שלג, שידרדר אותה במדרון אלקטורלי מסוכן. זאת, משום שבתוך ימים אחדים נשזרו זה לזה מספר תהליכים ומכלולים, שיצרו מסה קריטית כבדת משקל העלולה להעיב על סיכוייה לכבוש מחדש את המשרד הסגלגל. 

ראשית, במישור הפוליטי־משפטי, נכזבה באופן סופי תקוותו של המחנה הדמוקרטי להשאיר במוקד השיח הציבורי והתקשורתי את משפט ההדחה של הנשיא טראמפ זמן רב ככל האפשר (ורצוי עד יום הבחירות). זאת, באמצעות זימונם ותחקורם של עדי מפתח שיציגו מידע מפליל ומרשיע על אודות התנהלותו של הבית הלבן בפרשת "הקשר האוקראיני". לאחר שהסנאט הכריע סופית שלא לזמן עדים - נסתם הגולל על שאיפות אלה, ומשפט ההדחה עתיד להסתיים עוד השבוע בקול דממה דקה בזיכויו של טראמפ. 

משפט ההדחה של טראמפ עתיד להסתיים עוד השבוע // צילום: אי. פי. איי

בנוסף, הסיבוב הראשון במערכת הבחירות המקדימות במחנה הדמוקרטי היה אסוני עבורה מכל בחינה אפשרית. העיכובים האינסופיים בהליך ספירת הקולות והכשלים הטכניים הרבים, שנחשפו במהלך אסיפות הבוחרים במדינת איווה, הצביעו על שלומיאליות ארגונית בלתי נתפסת, העלולה להקרין דימוי של חולשה והיעדר יכולת לנהל ולמשול באפקטיביות. מעבר לממד הארגוני, גם מהותם של הדברים לא היטיבה לאחרונה עם תנועה זו.

ג'ו ביידן, המתמודד הדמוקרטי הבכיר, ומי שנחשב ליריבו המסוכן ביותר של טראמפ, שהוביל בסקרים ברמה הלאומית במשך שנה תמימה (ונחשב, עד לשבועיים האחרונים, למועמד ודאי לזכייה בבחירות המקדימות באיווה), קרס באורח מביך, וסיים את הסיבוב הראשון במרתון זה במקום הרביעי, כשהוא משתרך הרחק מאחורי לא פחות משלושה מתמודדים בדבוקה הדמוקרטית (ומשיג 15.4% מן הצירים בלבד). 

ביידן מסיים רק במקום הרביעי // צילום: רויטרס

מדובר במנצח המפתיע, פיט בוטיג'ג' (שזכה ב־26.8% מהצירים), בזוכה במקום השני ברני סנדרס (שזכה ב־25.2%), ובמי שסיימה שלישית, אליזבת' וורן (עם 18.4%). העובדה שאיווה מהווה את המשוכה הראשונה במרוץ הפכה אותה לברומטר, המשקף לכאורה הלכי רוח רווחים ומגמות כלליות בכל רחבי היבשת. במילים אחרות, מאחר שמדובר בטבילת האש הממשית הראשונה - הפכה איווה למדד המזהה סימנים מעידים בעלי תוקף ומשמעות החוצים את גבולותיה.

מבחינה זאת, תבוסתו של ביידן באיווה עלולה להיות גורלית עבורו ולסמן את תחילת גלישתו במדרון חלקלק. זאת, משום שבסיבוב הבא של עונת הבחירות המקדימות, העתיד להתקיים בניו המפשייר ביום שלישי הבא, מעמדו היה מלכתחילה מעורער, והוא נמצא בה - על פי כל הסקרים - בעמדת נחיתות מובהקת מול המועמד המוביל, ברני סנדרס. 

עוד בנושא:

פארסת הדמוקרטים: איווה הפכה מהזדמנות לאסון

דרמה בפריימריז באייווה: פיט בוטיג'ג' עקף את ברני סנדרס, ביידן התרסק

הסנאט הכריע: הנשיא טראמפ לא יודח מתפקידו בעקבות פרשת "אוקראינה-גייט"

זאת ועוד, "חוק הברזל" של פוליטיקת הפריימריז קובע שמועמד שהובס - או לא התמודד כלל - באיווה ובניו המפשייר, נחרץ גורלו לשבט, והוא נמוג עד מהרה אל תהום הנשייה (הצלחתו של ביל קלינטון, ב־1992, לזכות במינוי הדמוקרטי חרף הפסדיו בשני הסיבובים המוקדמים הללו, היתה חריגה וסטיית תקן בודדת מדפוס זה במהלך ארבעת העשורים האחרונים).

מאחר שמפלה כפולה, גם אם היא מתרחשת בשתי מדינות, שאינן מהוות בבואה או שיקוף מדויק של ההוויה האמריקנית הכוללת על כל מורכבותיה ורבדיה, יוצרת דרך קבע תגובות שרשרת וגלי הדף, המקשים על המפסיד להמשיך במרוץ (בין היתר על רקע דלדול משאביו ותיוגו כמועמד כושל), ניצב היום ביידן בפני סכנה מוחשית ומיידית באשר לסיכוייו לשרוד במערכה. 

הגם שלנוכח חולשה זו בולטת הצלחתו של פיט בוטיג'ג', שזכה במרוץ באיווה ואשר נמצא במשבצת הפרגמטית והמתונה שעליה נמצא גם ביידן, יש לזכור שאף כי מדובר באישיות כריזמטית, המקרינה רעננות נעורים ומרץ בלתי נדלה (גילו 38), נעדר מן התיק האישי שלו כמעט לחלוטין מרכיב הניסיון הניהולי בממשל הציבורי. 

בלומברג דילג על איווה // צילום: רויטרס

לפיכך, יש להביא בחשבון מועמד שלישי, שבחר שלא להתמודד כלל באיווה ובניו המפשייר, והחליט לנסות לשבור את "חוק הברזל" על אודות הכורח לזכות בניצחון אחד לפחות מבין שני סבבי בחירות אלה. מדובר בראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, המתעתד (בעזרת הונו ויכולתו הארגונית) לעלות על הרכבת רק בתחנה השלישית (בדרום קרוליינה), וזאת בתקווה שהצלחה במדינה זו, ושבוע מאוחר יותר גם ב"יום שלישי הגדול", יעניקו לו את התנופה המיוחלת. 

כמו ביידן ובוטיג'ג', גם בלומברג מייצג את "הזרם המרכזי" במפלגה הדמוקרטית, והפיצול במחנה זה עשוי לשחק ישירות לידיו של הנשיא טראמפ. לא זו בלבד שפיצול זה עלול להקיז את דמו של הגוש המתון בעימותים חריפים - אלא שהוא עשוי לחזק עוד יותר את מעמדו של הטוען לכתר, סנדרס (שניצב אף הוא אל מול אתגר לא קל בדמותה של הסנאטורית וורן, החולקת עימו השקפת עולם ליברלית מובהקת, אם לא קיצונית).

מאחר שעמדותיו של סנדרס רחוקות שנות אור מן המרחב המוגן והמוסכם של המרכז הפוליטי האמריקני, ומעוגנות ביסודן באידיאולוגיה סוציאליסטית - התחזקותו האפשרית היא חדשה משמחת במיוחד עבור הנשיא. וכך, ערב ההכרעה בניו המפשייר, העלולה להיות עמק הבכא של ביידן, יכול הבית הלבן לנוח, לפחות לפי שעה, על זרי הדפנה של נאומו השנתי לאומה, של השסע המחריף במפלגה היריבה ושל סקרי דעת הקהל האחרונים, המצביעים על התחזקות במעמדו ובשיעורי התמיכה בו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו