ניו יורק מציגה: עיר רפאים

בדיוק כשם שפריז היא עיר האהבה, ניו יורק היא העיר ללא הפסקה, עם כל הכבוד לתל אביב. מההצגות וממחזות הזמר הרועשים בשדרת ברודווי, דרך המוני התיירים בטיימס סקוור וגלריות האמנות בסוהו ועד מועדוני הלילה בדרום העיר, נדמה שניו יורקלעולם לא עוצרת.

לכן העוצר שהוטל על העיר אתמול (שלישי) ויימשך עד יום ראשון היה כמעט בלתי נתפס. מהשעה שמונה בערב, העיר ריקה בדיוק כמו בקורונה. אם נמשיל את המצב לחייה שלנערה מתבגרת, נראה שהמבוגר האחראי החליט שהנערה שמבלה עד השעות הקטנות של הלילה כל בוקר תצטרך להיות ספונה בחדרה בשעות שבהן אפילו ילדי הגן עדיין ערים.

אין ספק שמדובר בהלם משמעותי לתושבי העיר, כזה שחוו דומה לו אולי רק אחרי הפיגוע הנורא שבו הופלו בנייני התאומים בעיר. אין זה מפתיע שסיפורי מורשת קרב מהימים ההם ב־2001, שנראים לפני עידנים, צצים במוחם של ותיקי העיר.

המורשת של הפיגוע הנורא ההוא נשארה עם התושבים עד היום ומסרבת להרפות. מעניין לראות מה תהיה מורשת ההפגנות של שנת 2020, אף שהסגר העירוני הוא הדבר היחיד שיש להם במשותף. העוצר המוקדם מגיע אחרי ובעקבות ימים ארוכים של הפגנות אלימות ברחבי העיר שכללו שוד, ביזה, הרס ושריפה של ניידות משטרה, בניינים וחנויות.

תמונות כאלה לא נראו בניו יורק כבר שנים רבות, מאז הצליחראש העירייההכל־יכול רודי ג'וליאני לצמצם את הפשע בעיר, שעד אז היתה נחשבת מסוכנת. רבים מהסרטונים והתמונות שהופצו ברשתות החברתיות מביזה ברחבי ארה"ב וגם מניו יורק, התמקדו בחנויות הפאר. חנויות אופנה עילית, שבהן כל חולצה עולה אלפי דולרים לכל הפחות, נבזזו משל היו פאב נידח במערבון ותמונות של אנשים ונשים יוצאים וסוחבים סחורה יקרת ערך הופצו לכל עבר.

היו אפילו סרטונים מבודחים שהופצו והראו נערה בוזזת עוגת גבינה מענקית המסעדנות האמריקנית "צ'יז פקטורי", העיקר לבזוז. אך הנפגעים העיקריים מהביזה הנוראית המתרחשת ברחובות הם לא מעצבי העל או אילי העסקים, אלא בעלי החנויות הקטנות והבינוניות.

אותם אנשים לא יכלו למכור את מרכולתם במשך חודשים בשל הגבלות הקורונה, ואם יכלו, הרוויחו אחוזים זעומים ממה שהיו מרוויחים בעבר. כאשר ראו את האור בקצה המנהרה, וחשבו שבקרוב הסיוט ייגמר, הגיעו הבוזזים וכיבו את הגחלת.

בעלי העסקים העצמאים חשבושמגפת הקורונההביאה אותם למצב הכלכלי הגרוע ביותר שאליו יכלו להגיע, והתבדו. הבוזזים האלימים כפו עליהם מצב גרוע בהרבה.

בתי העסק הגדולים וחנויות האופנה העילית יכולים להרשות לעצמם להגן על מרכולתם: הם אוטמים את חלונות הראווה בקרשי עץ עבים ומתקינים אזעקות ומערכות התראה מתוחכמות, אך העצמאים, שוב, נותרו חשופים.

במצב הנוכחי, אחד משני דברים יצטרך לעצור - הביזה או ניו יורק כולה. אם העיר הוכיחה משהו בעבר, זה שהיא חיה לפי המשפט האלמותי "ההצגה חייבת להימשך". גם אםבאופן זמני, קצב החיים בעיר יואט - בין אם בגלל הקורונה ובין אם בגלל העוצר - החיים יחזרו למסלולם בתפוח הגדול.

האיומים לא יעזרו

אפילו איומיו של טראמפ לשלוח את צבא ארה"ב לדכא את ההפגנות האלימות לא יעזרו. העיר חזקה מהמשברים שעוברים עליה. אין זה אומר שהם יפסיקו לתמוך במה שצודק ונכון, זכויות וצדק מלאים לקהילה האפרו־אמריקנית אשר דוכאה, הופלתה ונהרגה במשך מאות שנות היסטוריה אמריקנית.הניו יורקריםימשיכו למחות, אך גם לחיות.