ועידת "ישראל היום" בניו יורק נפתחה הערב (רביעי) בהשתתפות בכירים מישראל ומארצות הברית, אנשי ממשל, בכירי המשק, ראשי ארגונים ודמויות מרכזיות בעולם היהודי. הוועידה, המתקיימת זו השנה השנייה במלון אינטרקונטיננטל במנהטן במעמד מו"לית "ישראל היום", פרופ' מרים אדלסון, תכלול שיחות, ראיונות ומושבים שיעסקו בסוגיות המרכזיות הניצבות בפני ישראל, ארה"ב והעולם היהודי.
בפאנל "עם אחד, עתיד משותף", בהנחיית אור שקד, משוחחים אריק פינגרהאט, נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה; הרב ד"ר ארי ברמן, נשיא ישיבה יוניברסיטי; יהודה סטון, מנכ"ל הסוכנות היהודית; ודגנית סנקר-לנגה, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה. המשתתפים דנים בקשר בין ישראל ליהדות התפוצות, באנטישמיות ובביטחון הקהילות, בזהות היהודית ובגל העלייה הצפוי ממדינות המערב.
שקד פתח בשאלה אם ישראל היא עדיין מקור לחיבור עבור יהודי העולם, או שהפכה למקור למחלוקת. "אני חושב שזו בכלל לא שאלה", השיב סטון. "אם תביטי עשרים שנה אחורה, רוב יהודי העולם חיו מחוץ לישראל. בשנים הבאות רוב היהודים יחיו בישראל. השאלה האמיתית היא מה ישראל יכולה להיות עבור היהודים. ישראל תמיד תהיה חלק מהזהות היהודית שלהם. מה שרלוונטי מבחינתי הוא לוודא שהיא תהיה חלק משמעותי מהזהות של כל יהודי בעולם".
"מחלוקות בתוך המשפחה"
פינגרהאט ביקש לדבר על עובדות. "אנחנו סוקרים את הקהילה היהודית כל הזמן, ואנחנו יודעים שהיא מחוברת לישראל יותר מאי פעם", אמר. לדבריו, 80%-90% מיהודי ארה"ב רואים בישראל את בית העם היהודי. "זה פשוט לא נכון לטעון שיש פילוג". הוא הוסיף כי גם בסקרים בקרב ישראלים עולה שהקשר התהדק: "יותר יהודים בארה"ב ובישראל מתארים זה את זה כמשפחה מאי פעם. כמובן שיש מחלוקות, אבל אלה מחלוקות בתוך המשפחה".
לדבריו, בקרב הצעירים המספרים מעט נמוכים יותר, בשל אידיאולוגיה והשפעת החדשות והרשתות החברתיות, "אבל עדיין, רוב מוחלט של יהודי ארה"ב מחויבים לישראל ומבינים את הקשר".
סנקר-לנגה הוסיפה כי יותר צעירים מהתפוצות מגיעים לשרת בצה"ל כחיילים בודדים, רובם כלוחמים, ורבים מהם עולים בסוף ואף ממשיכים לשרת במילואים. "ישראל היא מקום חם, שיש לו הרבה להציע: שייכות, קהילה, וגם ביטחון וכלכלה", אמרה. "אני חושבת שהקשר אכן התחזק".
"שאלו אותי איך לא הזכרתי את הפלסטינים"
ברמן הדגיש את החשיבות של האופן שבו מדברים על ישראל, וסיפר על טור שכתב לאחרונה ל"ניו יורק טיימס". "אמרתי שאני רוצה לכתוב על ציונות. שאלו אותי אם יש נושא אחר. אמרתי שלא", סיפר. "כתבתי על הציונות, על כך שהתחילה עוד באברהם, ושהיא ברכה לא רק ליהודים אלא לעולם כולו. אחר כך חזרו אליי ושאלו איך לא הזכרתי את הפלסטינים אפילו פעם אחת. שאלתי: מה הקשר בין הפלסטינים לציונות? זו הברכה של העם היהודי".
לדבריו, הטור עבר בדיקה קפדנית ובסוף פורסם, והפך לכתבה שנשלחה הכי הרבה פעמים מאתר העיתון, "עד שטיילור סוויפט התחתנה וכל שאר הנושאים נדחקו הצידה", כפי שאמר בחיוך. "מה שלמדתי מזה הוא שאנשים מחכים שהיהודים יקומו ויגנו על עצמם", אמר. "כשצעירים, יהודים ולא יהודים, שומעים קולות חיוביים וגאים שמסבירים מהי ישראל, מהי ציונות ומהו העם היהודי, הם מתעניינים ונמשכים לנושא".
שקד ציין שבתקופה שבה הציונות הפכה למילת גנאי, חשוב לדרוש אותה בחזרה. "אסור לנו לתת לאחרים להגדיר אותנו", השיב ברמן. "עלינו להגדיר את עצמנו".
"מיליון יהודים - החלטת הממשלה הבאה"
שקד הזכיר כי אחרי 7 באוקטובר נרתמו הקהילות היהודיות כפי שלא נרתמו מעולם, וכי הסוכנות היהודית סייעה ישירות לכ-400 אלף ישראלים. היא שאלה את סטון כיצד ניתן להפוך את הסולידריות הזו לשותפות ארוכת טווח.
סטון הזכיר את עמרי רוזנבליט, שנאם קודם לכן בוועידה, ואת ההגות של הרב סולובייצ'יק על "ברית הגורל" ו"ברית הייעוד". "בשנים האחרונות ראינו, בגלל האנטישמיות, את הסולידריות ואת העם המדהים שלנו מתאחד", אמר. "עכשיו הגיע הזמן לעבוד על החלק הבא".
לדבריו, לפני כעשרים שנה החליטה ממשלת ישראל שחשוב לה לחבר את יהודי העולם לישראל, וכך נולדו "מסע" ו"תגלית". "הגיעה השעה, לא משנה מי יהיה בממשלה, לקבל החלטה חדשה: להביא מיליון יהודים חדשים וליצור קשר בר קיימא. זו צריכה להיות החלטת הממשלה הבאה", קבע.
"גדלנו בלי מאבטחים בכניסה לבית הכנסת"
פינגרהאט אמר שהקהילה היהודית האמריקנית "חזקה מאין כמותה". הוא הזכיר כי אחרי 7 באוקטובר גייסו הפדרציות יותר מ-900 מיליון דולר, ואלפים יצאו להפגין בוושינגטון. "אבל האתגרים אמיתיים מאוד", הוסיף. "לא קל לי לומר את זה, אבל יש לנו אתגר ביטחוני רציני. כל מי שגדל באמריקה יודע שהלכנו לבית הכנסת בלי לחשוב על מאבטחים בכניסה. באירופה מתמודדים עם זה כבר עשורים, ולמרבה הצער עלינו לעשות זאת עכשיו גם באמריקה". לדבריו, האבטחה דווקא מעניקה לחברי הקהילה את הביטחון לצאת ולקחת חלק בחיי הקהילה.
האתגר השני, אמר, הוא המתקפות שהילדים היהודים חווים ברשתות ו"ביותר מדי בתי ספר". לדבריו, זו קריאה דחופה להשקיע בחינוך יהודי מכל הסוגים, כבר מהגן. "אתם לא יכולים לדמיין איפה היינו היום אלמלא כמעט מיליון צעירים שיצאו בעשורים האחרונים למסעות תגלית", אמר. הוא ציין כי ממשלת ישראל החלה להשקיע בחינוך היהודי בצפון אמריקה ולסבסד גנים יהודיים, "כי היא מבינה שגורל ישראל וגורל העם היהודי תלויים בחיזוק הזהות היהודית".
"ניתן היה לחוש את הדחיפות באוויר"
שקד הזכיר כי סנקר-לנגה אמרה לאחרונה שהעניין בעלייה בקרב יהודי בריטניה הגיע לרמות חסרות תקדים, ושאלה אם צפוי גל עלייה ממדינות המערב. "כן, וניתן לראות זאת כבר עכשיו", השיבה. לדבריה, בחודש שעבר נערכו בפריז ובלונדון שני ירידי עלייה, בשיתוף הסוכנות היהודית וארגונים יהודיים נוספים, ואלפים הגיעו אליהם.
"אלה לא היו ירידים רגילים. השאלות היו קונקרטיות ורציניות: איפה אגור, באילו בתי ספר ילמדו הילדים שלי, כמה מהר אוכל להשתלב בשוק העבודה", סיפרה. "ניתן היה לחוש את הדחיפות באוויר. אני מאמינה שהגל יגיע בקיץ 2027".
סנקר-לנגה, שכיהנה כמנכ"לית המשרד גם בזמן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הדגישה כי ישראל צריכה ללמוד לא רק לעודד עלייה אלא גם לקלוט את העולים בחברה. "כל הארגונים עובדים יחד לא רק על הבאת העולים, אלא גם על השתלבותם והפיכתם לאזרחים גאים בישראל", אמרה.
"כדי להתחבר לישראל, צריך להתחבר לישראלים"
לסיום ביקש שקד מכל אחד מהמשתתפים צעד קונקרטי אחד להבטחת הקשר בין ישראל לתפוצות בעשרים השנים הבאות. "בעיניי זה פשוט מאוד", אמר סטון. "כדי להתחבר לישראל צריך להתחבר לישראלים. זו הדרך היחידה". לדבריו, בכל שנתון יש כ-210 אלף צעירים יהודים, ויש לוודא שלפחות למחציתם יהיו קשרים עמוקים וארוכים עם אנשים בישראל. "אם נעשה זאת, נראה את השינוי בעוד כעשור".
ברמן קרא להשקיע ב"בוני הגשרים": אלה שיכולים לחבר את יהודי אמריקה, שגדלו בתרבות האמריקנית, למסורת ולישראל. הוא הביא כדוגמה את אליסון לוטניק, בוגרת ישיבה יוניברסיטי ורעייתו של שר המסחר הווארד לוטניק, שלדבריו דאגה שחברי הקבינט לא ישכחו את החטופים. הוא הזכיר גם כי רעייתו של רון דרמר נאמה בעבר בטקס הסיום של האוניברסיטה.
סנקר-לנגה אמרה כי "כצברית" היא חושבת שצעירים בישראל לא באמת מבינים מה זה לחיות בתפוצות, ושיש לעשות יותר כדי לקרב ביניהם. היא הוסיפה כי העלייה היא גם השקעה משתלמת: "על כל שקל שמושקע בעלייה מקבלים חמישה שקלים כעבור חמש שנים".
פינגרהאט סיפר על הפגישה עם ממשלת ישראל, שבה הודיעו השרים למנהיגי הקהילה היהודית בצפון אמריקה שישקיעו בחינוך היהודי. "אני לא יכול להסביר כמה זה היה מרגש", אמר. "אני מאמין שזה משנה את הפרדיגמה, ואני מצדיע להם על כך". הוא הזהיר שלא להניח שלכל יהודי צפון אמריקה יש קשרים עם ישראלים, והזכיר כי בעשור האחרון בוטלו נסיעות רבות לישראל בגלל הקורונה, המלחמות ועליית המחירים. לכן, אמר, חברו הפדרציות ל"תגלית" כדי להקים תוכנית התנדבות בישראל.
"אנחנו רוצים להחזיר כל יהודי אמריקני לישראל, שילכלך את הידיים, יבנה קשרים ויתרום לא רק מהמשאבים שלו אלא גם מזמנו וממרצו", אמר. "אלה היוזמות שיכולות לייצר שינוי אמיתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו