תם עידן "מפעל הטקסטיל"? הלחץ בארה"ב לחשיפת הגרעין הישראלי

במשך 60 שנה שמרו ארצות הברית וישראל על מדיניות של עמימות כמעט מוחלטת בכל הנוגע לתוכנית הגרעין הישראלית, הנחשבת לארסנל הגרעיני היחיד במזרח התיכון. בכתבה נרחבת שפרסמה רשת CNN, נסקרת היסטוריית ההסתרה שהחלה בתחילת 1960, כשדיפלומטים אמריקנים טסו במסוק בשמי הנגב והבחינו באתר בנייה ממערב לים המלח. כשאחד מהם, שגריר ארה"ב אוגדן ריד, שאל לפשר המבנה, השיב לו נציג משרד האוצר הישראלי, עדי כהן, כי מדובר ב"מפעל טקסטיל".

הביטוי המאולתר הפך מאז למטבע לשון פופולרי, שאף הוזכר לאחרונה בנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש כדי לקרוץ לקיומה של התוכנית המהווה את "הסוד הלא שמור ביותר בעולם".

מסמכים מסווגים שנחשפו לאורך השנים, יחד עם עדויות עדכניות המובאות בדיווח של CNN, מצביעים על מערכת מורכבת של הסתרה. כך למשל, חמש שנים לאחר אותה טיסת מסוק, גילו גורמים בארה"ב חוסר של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר ברמת נשק ממפעל בפנסילבניה – חומר שעל פי החשד הוסט לתוכנית הישראלית.

במקביל, סרט תיעודי ששודר לאחרונה ("האטום ואני"), המבוסס על עדויות בכירים לשעבר במודיעין הישראלי, חשף כי פקחים אמריקנים מעולם לא מצאו את המתקן התת-קרקעי מתחת לכור בדימונה, שכן הישראלים נהגו להקים קירות אטומים שהסתירו את המעלית המובילה אליו טרם הגעתם.

הלחץ האמריקני לשקיפות והסכנה למרוץ חימוש

עם זאת, כתבת הרשת האמריקנית חושפת כי על רקע התפתחות תוכניות גרעין אזוריות והמלחמה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד איראן, גוברים הקולות בארה"ב הקוראים לשנות את הסטטוס קוו. לצד הצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ כי ארה"ב עשויה לקצץ כמעט ארבעה מיליארד דולר מהסיוע הצבאי לישראל "כי היא כבר לא זקוקה לו", גורמים במפלגה הדמוקרטית דורשים להפסיק להתעלם מקיומו של הנשק הישראלי.

חבר ועדת החוץ והמודיעין של בית הנבחרים, חואקין קסטרו, אמר בריאיון ל-CNN כי מדיניות העמימות "מיושנת וחסרת אחריות". לדבריו, מסוכן שארה"ב תילחם לצד ישראל מבלי לדעת מהו ה"קו האדום" שלה לשימוש בנשק גרעיני, ומבלי שיהיו תוכניות גיבוי למקרה שהנשק יופעל.

מנגד, מומחים אסטרטגיים מזהירים בכתבה מפני ההשלכות של חשיפה רשמית. פרופ' מתיו קרוניג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון טוען כי הצהרה ישראלית פומבית על היותה מעצמה גרעינית עלולה להגביר את הלחץ על מדינות נוספות באזור ללכת בעקבותיה. מהלך כזה, הזהיר קרוניג, עלול לגרור סנקציות נגד ישראל ולערער את האמינות של ארה"ב. בסיום הכתבה צוין כי רשת CNN פנתה לקבלת תגובות, אך מחלקת המדינה, הבית הלבן והשגרירות הישראלית בוושינגטון סירבו להתייחס לדיווחים באופן רשמי.