דיווח: ישראל חרגה במיליארדים מתקציב הסיוע האמריקני - מי ישלים את הפער?

ישראל חרגה ב-10 מיליארד דולר בהזמנות ציוד צבאי ביחס לסכום הסיוע שהוקצב לה על ידי ארה"ב, כך נחשף הבוקר (חמישי) במסמך של מחלקת המדינה שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל". בשלב זה לא ברור מי יהיה אחראי לכסות את הפער הכספי. 

הנתון ממחיש כמה קשה יהיה להפסיק את הסיוע הביטחוני הצבאי לישראל בסוף השנה, כפי שהנשיא דונלד טראמפ התחייב ביום שלישי. ארה"ב כבר התחייבה להעביר לישראל כמעט 7 מיליארד דולר בסיוע צבאי בשנתיים הקרובות. לפי המסמך, לכך יש להוסיף את הסכום של 10 מיליארד דולר כדי לשלם על הזמנות פתוחות ב-2028. המסמך מסכם סכומים שהוזמנו עד חודש אפריל, וייתכן כי הסכום הסופי של החריגה השתנה מאז.

המסמך נשלח ללשכת חבר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו מטקסס, שביקש לברר את הנושא. לפי המכתב, הסכום "יכול להיות מכוסה במימון צבאי זר, בכספים לאומיים או בשניהם". כלומר, ארה"ב או ישראל עשויות לשלם עליו. "גם אם מזכר ההבנות ימוצה עד 2028, עדיין נשארים 10 מיליארד דולר מעבר לזה, ויש שאלה מי ישלם עליהם", אמר קסטרו לעיתון. מחלקת המדינה לא הגיבה לידיעה.

איך עובד הסיוע

ישראל מקבלת מארה"ב סכום של כ-3.3 מיליארד דולר מדי שנה לצורך רכש ציוד מתוצרת ארה"ב. מעט מאוד מדינות אחרות בעולם, אם בכלל, זוכות לסכומים דומים. התקציבים משמשים להזמנות של ציוד צבאי כמו פצצות, כלי רכב ומטוסי קרב, והם תוצר של מזכר ההבנות שנחתם בתקופת ממשל אובמה ותקף עד 2028. המנגנון מאפשר לישראל לקנות ציוד על חשבון כספים עתידיים, עוד לפני שהם מועברים אליה.

ב-2024, בשיא המלחמה בעזה, אישר הקונגרס סכום של כ-26 מיליארד דולר נוספים בסיוע לישראל. לפי שירות המחקר של הקונגרס, ארה"ב העבירה לישראל כ-174 מיליארד דולר בסיוע צבאי מאז 1948 ועד מאי 2025, בלי התאמה לאינפלציה.

הבחירות והלחץ הפוליטי

הצהרת טראמפ הגיעה על רקע ירידה בתמיכה בישראל בשתי המפלגות, שהעצימה עם פתיחת המלחמה בעזה והגיעה לשיא במהלך המלחמה באיראן. ההשלכות של הסיוע האמריקני לישראל קיבלו ביטוי משמעותי בבחירות האמצע, שבהן ספגו הרפובליקנים מפלה היסטורית. סגן הנשיא ג'יי די ואנס כתב בחשבון ה-X שלו שהיחסים עם ישראל והמלחמה באיראן היו בין הסיבות המרכזיות לכך שהבוחרים פנו נגד המפלגה. הוא פרסם סקר שלפיו סיום המלחמה באיראן ושינוי היחסים עם ישראל הם מהצעדים שיחזירו לרפובליקנים תמיכה.

גורמים אמריקנים וישראלים דנים כבר חודשים בהפסקה הדרגתית של הסיוע, ונתניהו הציע לבטל את הסיוע הישיר בתוך עשור. ובכל זאת, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", דברי טראמפ הפתיעו גורמים בישראל, בהם גורמים במערכת הביטחון.

בקונגרס נוסחה הצעת חוק שתעביר את המימון מסיוע לרכש להשקעות ביטחוניות ולייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות. ההצעה אמורה להיכלל בחוק תקציב הביטחון השנתי, שצפוי להיות מושלם עד סוף השנה. התומכים בה אומרים שהיא תקל על הפנטגון לשתף פעולה עם ישראל, ומביאים כדוגמה את כיפת ברזל, שבפיתוחה השתתפו גם חברות אמריקניות. המבקרים טוענים שהיא תשלב את ישראל עמוק בשרשראות האספקה של הפנטגון, כך שיהיה קשה לקונגרס עתידי לבטל את שיתוף הפעולה.

אבל ייצור משותף לא יפתור את הצרכים המיידיים. ישראל תלויה באספקה שוטפת של חימוש אמריקני, כולל אלפי פצצות שקיבלה בשנים האחרונות. פירוק המנגנון הקיים צפוי להימשך שנים. הוא גם מעלה שאלות לגבי מי ישלם על הזמנות שאמורות להגיע בעתיד, כמו טייסת של 25 מטוסי F-35 חדשים.

אם ישראל תתחיל לממן יותר מהנשק שלה בעצמה, ההוצאה הביטחונית שלה עשויה לעלות עוד. גם עם הסיוע האמריקני היא כבר מוציאה כיום כ-7% מהתוצר על ביטחון, יותר מכל חברה בנאט"ו. בנוסף, החוק האמריקני מחייב את הממשל להבטיח לישראל "יתרון צבאי איכותי" על פני יריבותיה, והפסקת הסיוע תקשה על כך.