קרב בלימה: טראמפ נגד הגל הכחול שעומד לשטוף את בתי הנבחרים

אזרחי ארה"ב ייגשו ביום שלישי הקרוב לקלפיות ויכריעו בשורה ארוכה של מרוצים, ובהם כל 435 המושבים בבית הנבחרים, 35 מתוך 100 המושבים בסנאט ו־36 משרות מושל. עד אתמול כבר הצביעו יותר מ־52 מיליון אמריקנים, ובהם גם האפיפיור לאו ה־14, בדואר או בהצבעה מוקדמת - שיא בבחירות אמצע הכהונה.

על הכף עומדת השליטה בקונגרס בשנתיים האחרונות לכהונתו של הנשיא דונלד טראמפ. הפסד של הרפובליקנים באחד מבתי הקונגרס יעניק לנשיא את התואר המפחיד ביותר עבור פוליטיקאי אמריקני: "ברווז צולע".

בסנאט מחזיקים כיום הרפובליקנים ברוב של 53 מול 47, ובבית הנבחרים הם נהנים מיתרון של 218 מול 214, לצד שני מושבים פנויים (בעקבות מות הנציגים) ונציג עצמאי אחד. מספרי המפתח עבור הדמוקרטים הם 218 בבית הנבחרים ו־51 בסנאט. כדי להגיע אליהם, הם צריכים לצאת מהבחירות עם ארבעה מושבים נוספים בכל אחד מהבתים. כל מושב שיאבדו יחייב אותם לזכות במושב נוסף מידי הרפובליקנים.

בסנאט נמצאים דווקא הרפובליקנים בעמדת מגננה: 22 מהמושבים העומדים לבחירה מוחזקים בידיהם, לעומת 13 בלבד שבידי הדמוקרטים. המשימה בבית הנבחרים מורכבת מעט יותר מכפי שנדמה. שרטוט מחדש של מפות המחוזות בכמה מדינות העניק לרפובליקנים יתרון בכמה מושבים, אך לפי ההערכות, גם הוא לא צפוי להספיק כדי להציל את הרוב שלהם.

הסיכויים עם הדמוקרטים

לפי התחזית הסופית של אנליסט הנתונים הראשי של CNN, הארי אנטן, לדמוקרטים סיכוי של 92% לזכות בשליטה בבית הנבחרים, עם 237 מושבים לעומת 198 לרפובליקנים, וסיכוי של 71% לזכות בסנאט, עם רוב של 52 מול 48. ברשת פוקס ניוז, המזוהה יותר עם הנשיא, נוקטים זהירות רבה יותר ומעריכים כי המאבק על השליטה בסנאט צמוד.

רוב הפרשנים מסכימים כי השליטה בסנאט תוכרע בקומץ מרוצים צמודים, רובם במדינות שבהן ניצח טראמפ בבחירות 2024 בפער דו־ספרתי. לפי סקר רויטרס/איפסוס שפורסם בשבוע שעבר, רק 32% מהאמריקנים מרוצים מתפקודו של הנשיא, ובקרב תושבי האזורים הכפריים צנחה התמיכה בו לשפל של 45%. לפי ניתוח של סוכנות הידיעות אי.פי, המכסים והמלחמה באיראן קשורים ישירות לעליית מחירי הדלק והמזון ולאינפלציה.

באותו סקר של רויטרס נמצא גם כי הבוחרים, שלפני המלחמה העניקו לרפובליקנים יתרון בתחום ניהול הכלכלה, מעדיפים כעת את הדמוקרטים בנושא, בשיעור של 37% לעומת 33%.

טראמפ עצמו חזר אתמול לשטח, עם עצרות באיווה ובקנזס - מדינות שבהן ניצח בנוחות, אך הפכו כעת לזירות קרב. קנזס לא בחרה בסנאטור דמוקרטי מאז 1932, וטקסס מאז 1988, אך בשתיהן מתמודדיםהמועמדים הדמוקרטים, אדם המילטון וג'יימס טלאריקו, במרוצים צמודים. בדרום קרוליינה, שלא שלחה דמוקרט לסנאט מאז 1998, נמצאת דרלין גרהאם, אחותו של הסנאטור הרפובליקני המנוח לינדזי גרהאם, שמונתה להחליפו, בשוויון של 48% מול המועמדת הדמוקרטית אנני אנדרוז, לפי סקר "ניו יורק טיימס"/סיינה.

סדקים אצל הדמוקרטים

בינתיים, דווקא במישיגן נפער סדק במפלגה הדמוקרטית. מדובר באחד המרוצים שעשויים להכריע את השליטה בסנאט: בלי מישיגן, הדמוקרטים עשויים להתקשות להגיע לרוב. המועמד שלהם, עבדול אל־סייד, שהאשים את ישראל ב"רצח עם", נהנה מתמיכת רוב צמרת המפלגה, ובהם הנשיא לשעבר ברק אובמה, ומתמודד מול הרפובליקני מייק רוג'רס. בסוף השבוע פרץ עימות גלוי בינו לבין חברת בית הנבחרים היילי סטיבנס, שהפסידה לו בפריימריז במפלגה בפער של פחות מאחוז.

סטיבנס התכוונה לתמוך בו, אך דרשה ממנו לגנות פרסומת של ארגון מהשמאל הקיצוני שתומך בו, ובה נראה זוג נאלץ להחזיר למדף במכולת קרטון ביצים בשל הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. אל־סייד השיב בהודעה כי "נראה שחברת בית הנבחרים סטיבנס נחושה לחזור לפריימריז שהסתיימו לפני שלושה חודשים", ולפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, הקמפיין שלו אף ביקש ממנה להתרחק מאירועי הבחירות שלו.

אתמול, ביום שבו היתה אמורה להופיע לצד אל־סייד, הגיעה סטיבנס לכנסייה בדטרויט יחד עם רוג'רס, ובהמשך היום הכריזה על תמיכתה בו. בסרטון שפרסמה ברשת X אמרה שאל־סייד הבהיר שהיא כבר לא רצויה בקמפיין שלו, והוסיפה: "והוא צודק, ולכן אני מודיעה על תמיכתי במייק רוג'רס לסנאט של ארה"ב".

השאלה הגדולה היא עד כמה הדבר יהיה משמעותי, לאור העובדה שעמדותיו הקיצוניות של אל־סייד מוכרות לקהל הבוחרים. על פניו, מדובר באירוע שיכול לשנות את התמונה.

בינתיים, בבית הלבן כבר נערכים לתרחיש שבו טראמפ יהפוך ל"ברווז צולע". "גל כחול" יעניק לדמוקרטים כוח לחסום חקיקה ולהגביל את התקציבים שהנשיא מבקש, ובעיקר לזמן בכירים בממשל לחקירות ולשימועים בוועדות הקונגרס - שימלאו את מהדורות החדשות.

שליטה בסנאט תאפשר להם גם לחסום את המינויים של טראמפ, לרבות לביהמ"ש העליון. לפי רויטרס, עורכי הדין של הבית הלבן כבר מתדרכים את אנשי הממשל כיצד להתמודד עם זימונים ועם בקשות למסמכים, ובמקביל עובדים גורמים אחרים מאז אפריל על רשימת צעדים שטראמפ יוכל לקדם באמצעות צווים נשיאותיים, ללא אישור הקונגרס.