"אתחיל לארוז": "ממדאני של מישיגן" קורע את היהודים והדמוקרטים

שלושה ימים לפני בחירות האמצע בארה"ב, המירוץ לסנאט במישיגן מציב את המצביעים היהודים במדינה בפני דילמה לא פשוטה. מול הרפובליקני מייק רוג'רס, חבר בית הנבחרים לשעבר הזוכה לתמיכת הנשיא דונלד טראמפ, מתמודד הדמוקרט עבדול אל-סייד, רופא ובכיר לשעבר במערכת הבריאות הציבורית, שהתבטא בחריפות נגד ישראל. אל-סייד, שניצח בפריימריז את חברת בית הנבחרים הפרו-ישראלית היילי סטיבנס בפער של פחות מאחוז, זוכה כעת לתמיכת רוב הממסד הדמוקרטי, ובהם הנשיא לשעבר ברק אובמה.

השניים מתמודדים על מושבו של הסנאטור הדמוקרטי הפורש גארי פיטרס, במירוץ צמוד שעשוי להכריע איזו מפלגה תשלוט בסנאט. אם ייבחר, אל-סייד יהיה המוסלמי הראשון שנבחר לבית העליון של הקונגרס האמריקני.

לאורך הקמפיין השמיע אל-סייד שורת האשמות חריפות נגד ישראל. הוא האשים אותה ב"רצח עם" ובניהול "משטר אפרטהייד בלתי חוקי", כינה אותה "צמאת דם" וטען כי ממשלתה מרושעת כמו חמאס. בעימות הראשון מול רוג'רס נשאל מי מסוכנת יותר לארה"ב, ישראל או איראן, אך סירב לבחור. לדבריו, שתיהן "די מסוכנות", והוא אף טען כי "ישראל דחפה אותנו למלחמה באיראן".

זעם מיוחד בקהילה היהודית עוררה תגובתו לפיגוע בבית הכנסת טמפל ישראל במישיגן, במרץ האחרון. המחבל פרץ עם משאית למתחם בית הכנסת, שבו שהו באותה עת כ-140 פעוטות בגן הילדים. מאבטח נפצע באירוע. לאחר שגינה את הפיגוע, הזכיר אל-סייד את בני משפחתו של המחבל שנהרגו בתקיפה ישראלית בלבנון, והוסיף: "אנשים פגועים פוגעים באנשים". דבריו נתפסו בקרב מבקריו כניסיון להצדיק את המעשה, ובאוגוסט התנצל על האמירה.

לפני כשבוע עוררה סערה נוספת פרסומת שהפיק ארגון פוליטי מהשמאל הקיצוני התומך באל-סייד. בסרטון נראה זוג במכולת מחזיר למדף קרטון ביצים, בטענה כי "אנחנו צריכים לשמור את שבעת הדולרים האלה להריגת פלסטינים". מטה הבחירות של אל-סייד הבהיר כי לא היה מעורב בהפקת הסרטון, אך נמנע מלגנות את תוכנו.

אתמול (שישי) דרשה סטיבנס מאל-סייד לגנות את הפרסומת ולהתנצל על התבטאויותיו נגד ישראל. בתגובה מסר אל-סייד כי "נראה שחברת בית הנבחרים סטיבנס נחושה לחזור לפריימריז שהסתיימו לפני שלושה חודשים". לפי פוקס ניוז, מטה הבחירות שלו אף ביקש ממנה להתרחק מאירועי הקמפיין.

הברית הפוליטית נסדקת

מועמדותו של אל-סייד עשויה להפוך לנקודת מפנה ביחסים בין המפלגה הדמוקרטית לקהילה היהודית בארה"ב. במשך עשורים הייתה הקהילה חלק מרכזי מ"ברית המיעוטים" שעליה נשענה המפלגה, לצד שחורים וקבוצות מיעוט נוספות. בבחירות לנשיאות ב-2024 הצביעו 79% מיהודי ארה"ב לקמלה האריס, לפי מדגמי רשתות החדשות הגדולות.

במישיגן לא נערך סקר שבדק כיצד מתכוונים היהודים להצביע הפעם, אך הפילוג כבר ניכר בשטח. מאות יהודים חתמו על מכתבים פומביים התומכים בכל אחד מהמועמדים, ומגייסי כספים יהודים ותיקים של המפלגה הדמוקרטית אף קיימו אירוע התרמה לרוג'רס הרפובליקני. המתח הזה משתקף גם בשיחות עם שתי ישראליות-אמריקניות המתגוררות במדינה, בילי כהן ועירית גיל, שהגיעו למסקנות הפוכות לחלוטין.

בילי כהן (46), וטרינרית ואם לשלושה, נולדה בתל אביב ועברה למישיגן לפני כשש שנים. למרות הסתייגויותיה מעמדותיו של אל-סייד, היא כבר הצביעה עבורו בהצבעה המוקדמת. "זה לא מאהבת מרדכי, הבחירה הזאת", היא אומרת ל"היום". "קצת באסה שהוא הפך למועמד, אבל אנחנו עדיין מצביעים לו".

כהן, שבעבר הצביעה בישראל למרצ, דווקא מתנגדת להפסקת הסיוע הצבאי לישראל. אלא שבקלפי האמריקנית היא בוחנת את מאזן הכוחות הרחב יותר. "גם אם הוא ייבחר, הוא סנאטור אחד. המדיניות של ארה"ב כלפי ישראל לא תקום ותיפול על סנאטור יחיד", היא מסבירה.

מבחינתה, מניעת רוב רפובליקני בסנאט חשובה יותר מהסתייגותה ממועמד אחד. היא רוצה בית עליון שיוכל לבלום מינויים של טראמפ לבית המשפט העליון, ומייחסת חשיבות מיוחדת לזכות להפלה. במהלך הריונה חששה מסיבוכים אפשריים בעת נסיעות עבודה למדינות שבהן הוטלו הגבלות על הפלות. "הייתי על קוצים", היא נזכרת.

כשבקבוצת הפייסבוק של הישראלים במישיגן תהו כיצד יהודייה יכולה להצביע לאל-סייד, השיבה: "מי אתם שתחליטו שאני מודעת או לא מודעת למה שקורה?". על הקשר לישראל היא אינה מוותרת, ומשתדלת ללמד את ילדיה עברית. "אומנם אני ישראלית, וישראל מאוד מאוד חשובה לי ויקרה לי", היא אומרת, אך מבחינתה, כשהיא מצביעה בארה"ב, עתידה של המדינה שבה היא חיה הוא השיקול המכריע.

"מחזיקים את האף ומצביעים"

עירית גיל (62) הגיעה למסקנה ההפוכה. השחקנית, שנולדה באילת וגדלה בדטרויט, חיה בישראל כמעט שלושה עשורים לפני ששבה למישיגן. היא מתארת את עצמה כהיפית ליברלית לשעבר, תומכת בזכות להפלה, אך בבחירות הקרובות היא מתכוונת להצביע לרפובליקנים בכל המירוצים שעל פתק ההצבעה.

גיל מספרת כי הייתה עשויה לתמוך בסטיבנס, נציגתה בבית הנבחרים, אילו זו הייתה מועמדת הדמוקרטים לסנאט. אל-סייד, לעומת זאת, הוא מבחינתה קו אדום. "אני קודם כל ישראלית", היא אומרת, ומזכירה את שתי בנותיה ששירתו בצה"ל, ביחידות כיפת ברזל וקרקל. "אין מצב שאני אצביע למישהו כזה, לא משנה מה הוא אומר".

גם מרוג'רס היא רחוקה מלהתלהב. "אני לא מתה על מייק רוג'רס", היא מודה. "הוא לא מועמד מצטיין". מה שמושך אותה בכל זאת הן הבטחותיו להיאבק באנטישמיות בקמפוסים ונכונותו להתעמת עם עמדותיו של אל-סייד.

את תחושת חוסר הביטחון שלה היא ממחישה באמצעות סווטשירט שקיבלה לאחרונה, שעליו הכיתוב "ציונית גאה" לצד מגן דוד גדול. למרות חיבתה לבגד, היא אינה מעזה לצאת איתו אפילו לתיבת הדואר. "אם אני הולכת עם הסווטשירט הזה, אני שמה את עצמי בסכנה", היא אומרת.

כשנשאלה מה היא חושבת על יהודים שתומכים באל-סייד בשל עמדותיו הפרוגרסיביות, השיבה ללא היסוס: "אם את הולכת למות, את לא יכולה לקבל הפלה. אתה לא יכול להיות גיי אם אתה מת". לדבריה, כמה ממכריה שפסלו בתחילה הצבעה לרוג'רס שינו את דעתם. "הם מחזיקים את האף, עושים שוט טקילה ובוחרים ברוג'רס", היא מתארת.

ומה תעשה אם אל-סייד ינצח? "נראה לי שאני מתחילה לארוז את הדברים וחוזרת לארץ", היא אומרת. "לא מחר, אבל אתחיל לחתור לכיוון".

קולות שעשויים להכריע

רוג'רס, שמתמודד לסנאט בפעם השנייה, סופג ביקורת בשל קשריו עם טראמפ ובשל השנים שבהן התגורר בפלורידה לאחר פרישתו מהקונגרס. בסקרים מוביל אל-סייד: ממוצע הסקרים של אתר RealClearPolitics מעניק לו 48.8% לעומת 45.6% לרוג'רס, ובסקרים האחרונים של CNN ושל מכון מיצ'ל עבור CBS דטרויט הוא מוביל בפער של שבע נקודות אחוז.

עם זאת, הסקרים כבר החמיצו בעבר את גודל הפער במישיגן. לקראת הפריימריז הדמוקרטיים הם חזו לאל-סייד יתרון דו-ספרתי על סטיבנס, אך בפועל הוא ניצח בפער של פחות מאחוז.

היהודים מהווים כ-1.4% מציבור הבוחרים במישיגן, כ-105 אלף בוגרים לפי הערכת אוניברסיטת ברנדייס. מספר המצביעים המוסלמים הרשומים במדינה גדול בערך פי שניים, יותר מ-200 אלף לפי ארגון הפועל לעידוד הצבעה בקרב מוסלמים. בדירבורן, שבה מתגוררת קהילה ערבית גדולה, ניצח טראמפ בבחירות 2024, אך בפריימריז האחרונים הצליח אל-סייד לבסס בה יתרון משמעותי.

בבחירות הקודמות לסנאט הפסיד רוג'רס לדמוקרטית אליסה סלוטקין בפער של פחות מ-20 אלף קולות. אם גם הפעם יוכרע המירוץ בפער קטן, הבחירה של יהודי מישיגן בין הנאמנות המסורתית לדמוקרטים לבין ההתנגדות לאל-סייד עשויה להשפיע לא רק על זהות הסנאטור הבא, אלא גם על השליטה בסנאט כולו.

אלא שמשמעות המירוץ חורגת מגבולות מישיגן. ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני ניצח במעוז דמוקרטי מובהק, בעוד שאל-סייד מתמודד במדינה מתנדנדת, שבה כל קול עשוי להיות מכריע. ניצחון שלו עשוי לחזק את הטענה שהאגף השמאלי של המפלגה מסוגל לזכות בתמיכה גם מחוץ למעוזיו המסורתיים, ולהעניק רוח גבית למחנה של ממדאני. הפסד, לעומת זאת, עלול לחזק את הטענה שמה שעובד בניו יורק מרחיק את הדמוקרטים ממדינות המפתח, ובהמשך גם מהבית הלבן.