טיוואן תמורת איראן: המחיר שטראמפ עשוי לשלם לסין

שעות לפני שמטוסו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, נחת הלילה (חמישי) בבסיס אנדרוז הסמוך לוושינגטון, שם המתין לו הנשיא טראמפ על המסלול, נחת מטוס אחר בגואנגג'ואו שבדרום סין. זו הייתה טיסה של "מהאן אייר" האיראנית מטהרן, והיא נחתה ביום שבו נכנסו לתוקף הסנקציות האמריקניות שנועדו להשבית את חברות התעופה של איראן ברחבי העולם.

שורה של מדינות באזור יישרו קו עם הדרישה האמריקנית שנועדה לשתק את התעופה האזרחית של איראן: אזרבייג'ן, טורקיה, עומאן, עיראק. אך לא סין: "מתנגדים בעקביות לסנקציות חד-צדדיות בלתי חוקיות, שאין להן בסיס במשפט הבינלאומי או הסמכה של מועצת הביטחון של האו"ם", מסר קודם לכן דובר משרד החוץ הסיני, גואו ג'יאקון.

לפי תחקיר של "וול סטריט ג'ורנל" שפורסם הלילה, נתוני מכס איראניים מצביעים על כ־‏1,300 משלוחים של רכיבים דו-שימושיים מסין למשרד ההגנה האיראני במחצית הראשונה של השנה, בהם רכיבים לכטב"מים ולמערכות הנחיה של טילים. ובכל זאת, לפי העיתון, טראמפ הנחה בכירים בבית הלבן לפעול לשימור יחסים טובים עם שי.

טראמפ, שלא הסתיר את התלהבותו מקבלת הפנים שלה זכה בבייג'ינג ושכינה את מסדר הכבוד שנערך שם "מדהים", הרים הפקה דומה. בשבועות האחרונים התגאה שמנחת המסוקים החדש בבית הלבן, "יצירת אמנות" בלשונו, יהיה מוכן לביקור, והצטער על כך שאולם הנשפים הענק לא יושלם בזמן.

הנשיא, שבדרך כלל מקבל מנהיגים זרים בבית הלבן, המתין לשי בשדה יחד עם מלניה, עדות למאמץ שהוא משקיע כדי לכבד את מנהיג סין. בני הזוג טראמפ צעדו יד ביד לרגלי כבש המטוס ולחצו את ידיהם של שי ורעייתו פנג לי-יואן, משמר כבוד עמד לאורך השטיח האדום, שני מפציצי B-1 חלפו מעל ונוגנו ההמנונים של שתי המדינות.

היום (חמישי) יתקבל שי בטקס רשמי בבית הלבן, ובערב, אחרי השיחות, ייערך לכבודו נשף ממלכתי שבין אורחיו מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ואילון מאסק.

מי ייעדרו? רוב המנכ"לים של הענקיות הסיניות. לפי "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט", צירופם למשלחת נתקל במחלוקות בין וושינגטון לבייג'ינג על השקעות סיניות בארה"ב - מים קרים על הציפייה של הנשיא האמריקני להשקעות וכמובן, הסוגייה האיראנית ו־AI כחלק מסוגיות שידונו עליהם השניים.

הגברת הראשונה מלניה טראמפ פרסמה את פרטי ארוחת הערב הנשיאותית, התפריט מציג "רכיבים אמריקניים עם השפעה סינית מעודנת" שתפתח בהרמת כוסית של יין מסוג Schramsberg "Blanc de Noirs", כמחווה ל"הרמת הכוסית למען השלום" של הנשיא ניקסון וראש הממשלה ג'ואו אנלאי בבייג'ינג בשנת 1972, הפעם הראשונה בה ביקר נשיא אמריקני את האימפריה האסייתית, ביקור שסיים את 25 שנות הנתק הדיפלומטי בין השתיים ואולי כניסיון לפייס את המנהיג הסיני לקראת שיחה לא פשוטה.

המונות הראשונות יהיו מרק קטיפתי של דלעת צהובה, תבשיל פטריות בר, פנצ'טה פריכה; המנות השניות יהיו דג לברק בציפוי שומשום, בוק צ'וי צעיר בבישול איטי, חציל צלוי, רוטב ירוק; ולקינוח, קרמו וניל וגלידת דבש של כוורות הבית הלבן, פרנג'יפן אגוזי מלך, קונפי דובדבנים חמוצים.

על פניו, לא הרבה השתנה ארבעה חודשים אחרי ביקור טראמפ בבייג'ינג: המלחמה נמשכת, וסין, הקונה הגדולה ביותר של הנפט האיראני, ממשיכה להחזיק את הכלכלה האיראנית מעל המים. עסקת הנשק לטיוואן, בהיקף שיא של 14 מיליארד דולר, הוקפאה אחרי הפסגת במאי אבל עדיין משמשת כקלף מיקוח בין הצדדים. המרוץ על הבינה המלאכותית רק הסלים, והפסקת האש במלחמת המכסים עדיין רעועה.

כבר במהלך ביקורו בבייג'ינג היה שמח טראמפ לסיים את המלחמה שהחלה בסוף פברואר, אלא שמאז היא הפכה לאבן ריחיים של ממש על צווארו. כחודש וחצי לפני בחירות האמצע, המלחמה נתפסת בארה"ב כאחת הסיבות לזינוק ביוקר המחיה שהדמוקרטים מדגישים את כישלונה.

"הרפובליקנים הבטיחו להוריד את המחירים. במקום זה, מלחמת הברירה הפזיזה שלהם באיראן והמכסים של טראמפ הפכו את החיים ליקרים הרבה יותר", כתב ברשת X מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס.

"סין רואה את הנשיא כחלש יותר מאשר כשנסע לבייג'ינג במאי", כתב השבוע אדגרד קגן, מומחה לסין במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) בוושינגטון. "המלחמה המתמשכת באיראן וסגירת מצר הורמוז, בלי דרך סבירה לפתרון, הסיחו את דעתו של טראמפ ופגעו באמינות האמריקנית בעולם", הוסיף. "סין עוקבת מקרוב אחר הירידה בפופולריות של הנשיא בשישה השבועות שלפני בחירות האמצע, ומקווה שהדבר יעודד אותו להימנע מחיכוכים עם בייג'ינג".

גם עבור שי מדובר בתקופה מתוחה: טיהור נרחב בצמרת הצבא, שהגיע לשיאו בחקירה נגד ז'אנג יואו-שיה, מספר 2 בצבא ובעבר בעל בריתו הקרוב, שגורש השבוע רשמית מהמפלגה ומהצבא, כלכלה מקרטעת ושמועות תקופתיות על מצבו הבריאותי. "כמו טראמפ, גם מעמדו הפוליטי ייצא נשכר מסביבה בינלאומית יציבה, שתלויה במידה רבה בשמירה על השקט עם וושינגטון", כתב סקוט קנדי, גם הוא מ־CSIS.

אם במפגש הקודם ביניהם עמדו על הפרק פתיחת מצר הורמוז ומניעת נשק גרעיני מאיראן, בשבועות האחרונים עברה וושינגטון לניסיון לחנוק את איראן כלכלית.

לצד המצור הימי, הכריז שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, על "מתקפה כלכלית" נגד קשריה הפיננסיים של טהרן ברחבי העולם, וכעת גם על השבתת חברות התעופה שלה. במערכה כזאת, סין, שותפה כלכלית מרכזית של טהרן, רלוונטית יותר מתמיד. כשנשאל הלילה אם יעלה את הסוגיה מול שי, השיב טראמפ: "נראה. נראה. אדבר על זה ועל הרבה נושאים אחרים".

התמורה שתדרוש סין עשויה להיות בטיוואן. האי, שמתפקד כמדינה דה-פקטו מאז 1949, נחשב בעיני בייג'ינג ל"מחוז מורד", ואיחודו עם סין היבשתית הוא בעבורה יעד לאומי ראשון במעלה. בהודעה שפרסמה סין לאחר המפגש במאי נמסר כי שי הבהיר לטראמפ שטיוואן היא "הסוגיה החשובה ביותר ביחסי סין-ארה"ב", ושטיפול לא נכון בה יוביל את שתי המדינות "להתנגשויות ואף לעימותים".

השאלה היא מה בדיוק תדרוש בייג'ינג. אחד היעדים המרכזיים שלה הוא בלימת עסקת הנשק לטיוואן, אבל ייתכן שתבקש גם הישג דיפלומטי גדול יותר: הצהרה רשמית של ממשל טראמפ שארה"ב "מתנגדת" לעצמאות האי.

הסוגיות של טיוואן ואיראן הן אולי הבולטות ביותר בשיח הציבורי, אלא שייתכן, ואף סביר, שבטווח הארוך דווקא נושאים אחרים יכריעו את היחסים בין המעצמות ובראשם - המרוץ לעבר עליונות בטכנולוגיות AI, שנמצא כעת במוקד ויכוח סוער על קצב הפיתוח והסכנה האפשרית שגלומה בו. "אנחנו לא יכולים לעצור, כי הסינים לא יעצרו", אמר בסנט, שצפוי להוביל את הדיאלוג עם סין בנושא. "אם סין תנצח בזה, אין יום שאחרי מחר".

ארה"ב הטילה הגבלות יצוא שמקשות על סין להשיג את השבבים המתקדמים ביותר של חברות כמו אנבידיה, ויצרניות השבבים הסיניות מנסות לסגור את הפער.

סין, מנגד, מחזיקה במנוף משלה: היא שולטת בייצור המתכות הנדירות, החיוניות לייצור רובוטים, מכוניות חשמליות ונשק מתקדם, וכבר הוכיחה את כוחה בשנה שעברה, כשבמהלך מלחמת המכסים הגבילה את ייצואן. מאז חידשה בייג'ינג חלק מהמשלוחים, אבל וושינגטון מתלוננת שהיא מעכבת אותם.

בבית הלבן אולי חלמו להגיע במהלך כהונתו של טראמפ לדטאנט, הפשרת היחסים עם סין, ברוח זו שהושגה מול ברית המועצות, כולל הסכמים להגבלת הנשק הגרעיני, נושא שטראמפ מבקש לקדם מול בייג'ינג. אלא שסין מסרבת בעקביות לשיחות על הגבלת הארסנל שלה, ונראה שבסופו של דבר שני הצדדים יסתפקו במניעת עימות - וייאלצו לוותר על חימום היחסים.