סין מרחיבה במהירות את תוכנית הנשק הגרעיני שלה, כך עולה מתחקיר שפורסם היום (רביעי) בעיתון הבריטי "הטלגרף", המתבסס על ניתוח תמונות לוויין של מתקנים גרעיניים ואתרי ניסוי ברחבי המדינה.
לפי התחקיר, נרשמה פעילות בנייה משמעותית בלפחות שבעה אתרים: פינגטונג, זיטונג, לופ נור, ג'יוצ'ואן, מיאניאנג, ג'ינטה וגואנגיואן. לדברי מומחים שצוטטו בדיווח, הממצאים מצביעים על התרחבות חסרת תקדים של תוכנית הגרעין הסינית תחת הנשיא שי ג'ינפינג. זאת אף שסין מחזיקה במדיניות של "אי-שימוש ראשון" בנשק גרעיני וחתומה על האמנה לאיסור ניסויים גרעיניים.
לפי דו"ח שנתי של המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), ארסנל הגרעין של סין יותר מהוכפל בתקופת שלטונו של שי ועומד נכון לינואר על 620 ראשי קרב. לפי התחזית, המספר עשוי להגיע ל־1,500 עד 2035, כאשר לחלק מראשי הקרב טווח מוערך של עד 9,300 מייל - טווח המאפשר להגיע לארצות הברית.
לפי התחקיר, סין היא המדינה היחידה החתומה על אמנת אי-הפצת נשק גרעיני שממשיכה להגדיל באופן משמעותי את מאגר הנשק שלה. ב-2020 היא עקפה את צרפת, שלה 290 ראשי קרב, והפכה למעצמה הגרעינית השלישית בגודלה בעולם, אחרי רוסיה וארה"ב.
אחד האתרים המרכזיים שעליהם מצביע התחקיר הוא מתקן הגרעין פינגטונג, השוכן עמוק בהרי מרכז סין. לפי מומחים, באתר מיוצרים ה"בורות" - הרכיבים המשמשים כמפעילים של ראשי קרב גרעיניים.
המפעל החל להיבנות ב־2013, שנה לאחר עלייתו של שי להנהגה הסינית. מאז הוא הורחב, ובתמונות לוויין נראים נקודות כניסה ובקרה חדשות, גשר ושתי חומות המקיפות את המתחם.
בתוך האתר נראים אזורים מאובטחים ובהם פתחים שנראים ככניסות למתקנים תת-קרקעיים אפשריים, שעשויים לשמש לניסויים או לאחסון. לפי המומחים, במתקנים אלה עשויים להישמר רכיבים מוגמרים של נשק גרעיני לפני העברתם להרכבה.
בתמונות לוויין נצפו גם כלי רכב צבאיים המובילים מטען, וכן אזור מגורים שנראה כמיועד לעובדים במתקן. עוד נראים באתר ארובות אוורור, מחליפי חום תעשייתיים ומכלים לאחסון חומרים כימיים - ציוד תעשייתי המשמש במתקנים לייצור רכיבי ראשי קרב בארה"ב, בבריטניה, בצרפת וברוסיה.
אחד השינויים הבולטים הוא אתר ניסוי מסוג "צינור הלם" במתחם הנשק הגרעיני בזיטונג, הנמצא כ־125 ק"מ צפון-מערבית לפינגטונג. גם בזיטונג קיים מרכז תחבורה, הכולל נקודת מעבר בין כביש למסילת רכבת ומאפשר להעביר רכיבי נשק ולחבר את המתחם לאזורים אחרים במדינה.
במרחק מה משם, בקצה המערבי יותר של סין, שוכן לופ נור - אגם מיובש שהיה אתר הניסוי הגרעיני הראשון של בייג'ינג ב־1964.
בחודש פברואר האשימו גורמים אמריקניים את סין בביצוע ניסויים גרעיניים נפיצים חשאיים בלופ נור ביוני 2020 וטענו כי סין הסתירה את הפעילות בכוונה ונערכת לניסויים נוספים, זאת בניגוד לאיסור עולמי על ניסויים שנכנס לתוקף ב־1996.
סין דחתה את ההאשמות. השגרירות בלונדון טענה: "סין מנהלת מדיניות גרעינית אחראית, עקבית ושקופה", וכי היא מחזיקה באסטרטגיה גרעינית הגנתית ובמדיניות של אי-שימוש ראשון. עוד נמסר כי סין "אינה מנהלת מרוץ חימוש גרעיני ותורמת ליציבות ולוודאות בעולם".
לפי הדיווח, סין חתמה על האמנה לאיסור ניסויים גרעיניים אך מעולם לא אשררה אותה.
בניגוד לארה"ב, סין מתמקדת יותר בפיתוח נשק גרעיני קטן יותר מאשר בפצצות ענק שנועדו להשמיד בונקרים. לפי התחקיר, כלי נשק כאלה יעניקו לבייג'ינג אפשרויות הדרגתיות יותר להסלמה במקרה של מלחמה.
בתמונות הלוויין נראית גם הרחבה ושדרוג של מתקנים לעיבוד מחדש ולאחסון של דלק גרעיני משומש, בין היתר באמצעות תהליכים של קיבוע במלט.
אפשרות זו קיימת כיום במתחם האנרגיה האטומית בג'יוצ'ואן, במתקן העיבוד מחדש בג'ינטה ובמתקן הגרעיני בגואנגיואן. לפי הדיווח, הדבר מצביע על כך שסין צוברת כמויות משמעותיות של פסולת רדיואקטיבית שיש לטפל בה.
סין מעולם לא נהגה בשקיפות בכל הנוגע לפעילותה הגרעינית. דיפלומטים אמרו ל"טלגרף" כי הממשלה בבייג'ינג מסרבת במידה רבה לקיים דיאלוג בנושא.
מבחינת בייג'ינג, אין סיבה לקיים דיונים כאלה, בין היתר משום שמאגר הנשק הסיני עדיין רחוק מהיקפי הנשק של רוסיה וארה"ב. לפי הדיווח, ארסנל סין מהווה כ־10% בלבד מזה של מוסקבה וושינגטון, שלהן יותר מ־5,000 ראשי קרב כל אחת.
אלא שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר כי כל הסכם נשק גרעיני חדש עם רוסיה, לאחר שההסכם האחרון New START פקע בפברואר, חייב לכלול גם את סין.
לפי SIPRI, נכון לינואר היו לסין יותר משגרי טילים בליסטיים בין-יבשתיים מאשר לרוסיה או לארה"ב, והיא עשויה להחזיק לפחות במספר דומה של טילים כאלה עד סוף העשור. לפי הדו"ח, חלק מהטילים המאוחסנים בממגורות בסין כבר מצוידים ככל הנראה בראשי קרב גרעיניים.
לפי ארה"ב, סין גם החלה ככל הנראה לבצע סיורים ימיים באמצעות צוללות המצוידות בטילים בליסטיים בעלי יכולת גרעינית - דבר המצביע על עלייה במוכנות הצבאית.
ההתרחבות הגרעינית מתרחשת על רקע מתיחות גיאופוליטית חריפה בין ארה"ב לסין, ובמקביל למרוץ טכנולוגי בין שתי המעצמות, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית.
דוגמה לכך היא כלי מבוסס AI שפיתח בתוך כמה שבועות צוות מחקר קטן בקליפורניה, בחברת הסטארט-אפ Calif. הכלי, שזכה לכינוי WeWorm, הצליח לזהות פגיעות קריטית בשירות ה-VoIP של WeChat, המאפשרת לפרוץ לחשבון, לחייג לאנשי קשר ולהתפשט ממכשיר למכשיר ללא צורך שהצד השני יענה לשיחה – מתקפת "אפס קליקים".
החוקרים דיווחו על הפירצה לבית הלבן ולחברת Tencent במטרה להביא לסגירתה, אך ההדגמה המחישה את הסיכון הטכנולוגי.
חברת WeChat אינה רק אפליקציית מסרים עבור המשתמשים בסין - היא משמשת כתשתית מרכזית לחיי היומיום במדינה: ארנק דיגיטלי, ערוץ תקשורת, שער לשירותים ממשלתיים, זיהוי אזרחי וניהול עסקי עבור יותר ממיליארד משתמשים.
ההתפתחויות בתחום הגרעין והטכנולוגיה מתרחשות לקראת מפגש צפוי בין טראמפ לשי ג'ינפינג.
במעגלים המדיניים בבייג'ינג קיימת הסכמה שלפיה הימים שבהם ארה"ב יכלה להציב בפני סין דרישות חד-צדדיות חלפו.
שי מגיע לארה"ב על רקע דיון גובר בסיכונים הכרוכים בבינה מלאכותית, כולל הסיכונים הקשורים למודלים סיניים. טראמפ אמר כי ארה"ב אינה יכולה להאט את הפיתוח, משום שעליה להתמקד בניצחון על סין במרוץ הטכנולוגי.
לפי CNN, אחת המטרות המרכזיות של שי ומשלחתו היא לשכנע את ארה"ב להימנע מהטלת מגבלות טכנולוגיות נוספות שעלולות לצמצם עוד יותר את הגישה של חברות סיניות לטכנולוגיה או לשווקים אמריקניים. שני הצדדים מודעים לכך שמגבלות חדשות, אם ייתפסו בבייג'ינג כתוקפניות מדי, עלולות להצית מחדש את העימות שהוביל בשנה שעברה את כלכלות שתי המדינות אל סף ניתוק משמעותי.
הפעולה שסיימה את סבב מלחמת הסחר הושגה לאחר שבייג'ינג איימה להרחיב באופן משמעותי את מגבלות הייצוא על חומרי גלם נדירים בעלי חשיבות אסטרטגית, בתגובה למהלך אמריקני שהיה מרחיב משמעותית את מספר החברות הסיניות שהיו מוכנסות לרשימה השחורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו