דוח של הפנטגון מעריך כי סין הציבה יותר מ-100 טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת נשק גרעיני במתקני השיגור שלה סמוך לגבול מונגוליה, כך חושפת היום (שני) סוכנות הידיעות ״רויטרס״. עוד דווח, כי סין אינה מעוניינת לנהל שיחות להסכמי בקרת נשק מול ארה״ב.
נשיא סין שי ג'ינפינג סוקר את המצעד הצבאי בבייג'ינג// רויטרס
לפי הדוח, מדובר בטילים מסוג DF-31 המונעים בדלק מוצק, שהוצבו בשלושה מתקני שיגור שונים. הפנטגון דיווח בעבר על קיומם של מתקני השיגור, אך זו הפעם הראשונה שהוא חושף את מספר הטילים שהוטענו בהם.
״אנחנו ממשיכים להבחין בכך שלבייג׳ינג אין רצון לנקוט בצעדים כאלה או לנהל דיונים מקיפים יותר על בקרת נשק״, נכתב בדוח. זאת למרות שהנשיא דונלד טראמפ אמר בנובמבר כי הוא עשוי לעבוד על תוכנית לפירוק נשק גרעיני עם סין ורוסיה, דוגמת אלה שנחתמו בעבר מול ברה״מ.
הדוח לא זיהה מטרות אפשריות עבור הטילים שהוצבו לאחרונה. גורמים אמריקניים ציינו כי הדוח עשוי להשתנות לפני שיועבר לחברי הקונגרס. הפנטגון סירב להגיב, ושגרירות סין בוושינגטון לא הגיבה באופן מיידי לבקשת תגובה.
לפי הדוח, מלאי ראשי הנפץ הגרעיניים של סין עמד על כ-600 ב-2024, מה שמשקף ״קצב ייצור איטי יותר בהשוואה לשנים קודמות״. עם זאת, ההתרחבות הגרעינית של סין נמשכת והיא צפויה להגיע ליותר מ-1,000 ראשי נפץ עד 2030.
הדוח מפורט כי סין מרחיבה ומשדרגת את מלאי הנשק שלה מהר יותר מכל מעצמה גרעינית אחרת. בייג׳ינג תיארה בעבר דיווחים על הצטיידות צבאית כניסיונות ״להכפיש ולהשמיץ את סין ולהטעות במכוון את הקהילה הבינלאומית״. סין טענה כי היא דבקה ב״אסטרטגיה גרעינית של הגנה עצמית״ ושהיא לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני.
הדוח הרחב מפרט את ההתחמשות הצבאית של סין וקובע כי ״סין מצפה להיות מסוגלת להילחם ולנצח מלחמה על טייוואן עד סוף 2027״. סין, הרואה באי המתנהל דה-פקטו כמדינה דמוקרטית כמחוז מורד ודבקה ביעד להשיג שליטה עליו במסגרת מדיניות ״סין האחת״ בדרכי שלום - או בכוח.
הדוח מציין כי בייג׳ינג מפתחת אפשרויות צבאיות לכיבוש טייוואן בכוח, שכוללות תקיפות במרחק של עד 3,700 קילומטר מסין. ״במספרים גדולים, תקיפות כאלה עלולות לאתגר ולשבש באופן רציני את הנוכחות האמריקנית באזור הסכסוך באסיה-פסיפיק״, נכתב בדוח.
הדוח מתפרסם פחות מחודשיים לפני תום תוקפו של הסכם NEW START משנת 2010 - ההסכם האחרון לבקרת נשק גרעיני בין ארה״ב לרוסיה. ההסכם מגביל את שתי המדינות ל-1,550 ראשי נפץ גרעיניים ו-700 מערכות שיגור. הנשיא ולדימיר פוטין והנשיא ג׳ו ביידן האריכו את ההסכם לחמש שנים בפברואר 2021, אך הוא צפוי לפקוע בשנה הבאה כאשר רוסיה גם כך השעתה את חברותה בהסכם.
הנשיא הסיני שי ג׳ינפינג מנהל מסע טיהור רחב בקרב בכירי הצבא ומערכת הביטחון, עם הדחות של גנרלים מרכזיים ובכירים - גם כאלה שמונו על ידו. לפי הדוח, הטיהורים עלולים להשפיע על מוכנות גרעינית בטווח הקצר, אך גם להניח את הבסיס ל״שיפורים ארוכי טווח של צבא השחרור העממי״.
ההכנסות של חברות הנשק הגדולות בסין ירדו ב-2024 בעקבות טיהורי השחיתות שהאטו חוזי נשק ורכש, כך על פי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו