הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין, מיד לאחר פגישתם. ״אני לא רוצה לגרום לבעיות, אבל אני אומר לכם, הייתי שמח לראות אותה מאוחדת״, אמר טראמפ כשנשאל על הנושא על ידי עיתונאי. ״יש לי חברים בשני הצדדים, אנשים נהדרים. הם אירים. איך הם יכולים להיות רעים?״ לדבריו, איחוד כזה יהיה הישג לכל הצדדים, והוא צפוי להתרחש ממילא.
״איך שאני רואה את זה, זה יקרה בסופו של דבר, אז שזה יקרה כבר עכשיו״, אמר, ואז הצביע על מרטין והוסיף: ״אנחנו מדברים על זה, ויש לכם כאן את האיש הנכון שיזיז את זה״.
הסכסוך בצפון אירלנד, המכונה ״הצרות״ (The Troubles), התנהל בין הלאומנים הקתולים, השואפים לאיחוד עם הרפובליקה של אירלנד, לבין היוניוניסטים הפרוטסטנטים, התומכים בהישארות בבריטניה, כאשר בחבל נפרס הצבא הבריטי, שבעצמו הפך לצד בעימות. הסכם ״יום שישי הטוב״ קבע כי שינוי מעמדו של החבל מחייב משאלי עם נפרדים משני צדי הגבול. הסקרים מראים עד היום רוב לתומכי ההישארות בבריטניה, אך הפער הצטמצם מאז הברקזיט.
כשעה לאחר מכן, בנאום שנשא במעון שגריר ארה״ב בדבלין, שב טראמפ לנושא והתבדח. לדבריו, ״זו אחת מאותן שאלות שלא משנה מה תגיד, אין תשובה טובה. לא משנה כמה טוב תגיד את זה״. עם זאת, חזר על עמדתו ואמר כי איחוד כזה ״יהיה ממש מגניב, אם לומר את האמת״.
זו אינה הסוגיה הבריטית הרגישה היחידה שטראמפ נגע בה היום. באותה מסיבת עיתונאים נשאל גם על איי פוקלנד, הטיל ספק בנכונותה של בריטניה להילחם עליהם וכינה את הסוגיה ״אסון פוטנציאלי״ שהוא צפוי להידרש לו. בשבועות האחרונים כבר רמז ממשלו כי ישקול להסיר את תמיכתו בריבונות בריטניה על האיים אם לונדון לא תגדיל את תקציב הביטחון, ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הכריז בעקבות זאת כי ״נושבות בעולם רוחות שינוי״ הנוחות לתביעות ארצו.
מדאונינג 10 נמסר היום כי עמדתו של ראש הממשלה אנדי ברנהאם לא השתנתה. ברנהאם אמר לפני שבועיים בבלפסט, בביקורו הראשון בצפון אירלנד מאז נכנס לתפקידו, כי משאל עם על עתידו של החבל הוא ״מחוץ לשולחן״. דוברו הפנה לדברים שאמר ביום רביעי בבית הנבחרים, שם התחייב לעמוד בהסכם ״יום שישי הטוב ב-100%״, ואמר כי ״שאלת משאל העם״ נתונה לשר לענייני צפון אירלנד, ורק ״כשיש הסכמה ברורה במדינה, כשדעת הקהל השתנתה עד לנקודה שבה חובה לשקול את הקריאה״.
גם באופוזיציה השמרנית בלונדון תקפו את טראמפ, בדיוק כפי שעשו בסערה סביב איי פוקלנד. ראש המפלגה השמרנית קמי בדנוק כתבה ברשת X כי ״הנשיא טראמפ יורה מהמותן כרגיל, בדיוק כמו שעשה עם גרינלנד ועם קנדה שתהפוך למדינה ה-51״, והוסיפה: ״דיבור מרושל כזה על עתידן של מדינות דמוקרטיות הוא מזיק עמוקות ויוצר מתיחות מיותרת. צפון אירלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת״.
הביקורת החריפה הגיעה גם ממנהיגי המפלגות היוניוניסטיות בצפון אירלנד, אף שטראמפ נחשב מקורב לכמה מהדמויות הבכירות במחנה היוניוניסטי ונתפס בו לאורך השנים באור חיובי.
יו״ר ה-DUP, המפלגה היוניוניסטית הגדולה בצפון אירלנד, גאווין רובינסון כתב ברשת X כי ״עתידה החוקתי של צפון אירלנד ייקבע בידי תושבי צפון אירלנד, לא בפרשנות מלונדון, מדבלין או מוושינגטון״.
בדבלין הופתעו מהעלאת הסוגיה. לפני הביקור חששו שם מעימות פומבי בין טראמפ לנשיאת אירלנד קת׳רין קונולי, מבקרת חריפה שלו, של מדיניותו במזרח התיכון ושל ישראל. הפגישה עצמה עברה בשלום, אך לאחריה פרסמה קונולי הצהרה שבה אמרה כי הביעה בפניו ״את עמדתו הנחרצת של העם האירי, שלפיה נורמליזציה של מלחמה ושל רצח עם לעולם לא תתקבל״. הביקור לווה בהפגנות גדולות בדבלין.
מממשלת אירלנד נמסר כי דברי טראמפ לא ישנו דבר במדיניותה. ״הסכם יום שישי הטוב והמחויבויות שלנו נותרים בעינם״, אמר דוברו של מרטין לעיתונות המקומית. שרת החוץ הלן מקנטי אמרה כי מדובר בדעתו האישית של הנשיא, שאינה ״משנה את העובדה שעמדת ממשלת אירלנד ברורה, עמדת ממשלת בריטניה ברורה והסכם יום שישי הטוב ברור״, והוסיפה כי ״דבר בסדר גודל כזה יכול לקרות רק בהסכמת העם האירי באי״.
ראש הממשלה עצמו נחשב גורם מתון ביחס לאיחוד האי, והסוגיה מהווה למעשה את קו השבר מול האופוזיציה בראשות שין פיין, שבמשך שנים הייתה הזרוע הפוליטית של מחתרת ה-IRA ורואה באיחוד את יעדה המרכזי. יו״ר המפלגה מרי לו מקדונלד מיהרה לנצל את דברי טראמפ ואמרה כי ״השיח על איחוד אירלנד השתנה״, וכי האחריות מוטלת כעת על מרטין להתחיל להיערך לשינוי חוקתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו