דוח חדש של חברת אנתרופיק, מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד (Claude), חושף כיצד גורמים עוינים מנצלים את המערכת לצרכי מודיעין וטרור. הדוח המקיף מסכם פעילויות חריגות שסוכלו מסוף שנת 2025 ועד אוגוסט 2026.
על פי הממצאים, גורם בעל זיקה לאיראן השתמש במודל השפה כדי לבנות כלי מודיעיני אוטומטי. הכלי החדש אסף וניתח מידע גלוי על מאות אישים בישראל ובתפוצות היהודיות.
מטרת הכלי הייתה להעשיר רשימות מטרות קיימות וליצור פרופילים מפורטים על גורמים ישראלים ואמריקנים. בין היעדים שסומנו נכללו אנשי ממשל ופעילי ארגונים לא-ממשלתיים.
במקביל, גורם איראני נוסף נעזר בקלוד כדי לגבש המלצות אופרטיביות לפגיעה בכוחות חיל הים האמריקני באזור. המערכת סייעה לו במעקב אחר מיקומי ספינות, בזיהוי חיילים ובחיפוש נקודות תורפה ימיות.
באנתרופיק מדגישים כי פעילויות אלו מוכיחות שינוי דרמטי ביכולות הטכנולוגיות. הבינה המלאכותית מסוגלת כיום לתזמר מבצעים מורכבים מאיסוף ועד הפעלה, גם אם בחירת המטרות נותרת אנושית.
פיתוח טילים בתימן ודיכוי פנימי באיראן
הממצאים החמורים ביותר בזירה האזורית נוגעים לפעילות של חוליית מהנדסים בצפון תימן. חברי החוליה השתמשו בקלוד כתחליף מלא לצוות מהנדסי תוכנה אנושי.
בעזרת המערכת הם ניסו לפתח רקטה מונחית, טיל בליסטי לטווח של למעלה מ-2,000 קילומטרים, ודגם הכולל כלי גלישה היפרסוני.
לאחר שניסוי שביצעו ברקטה נכשל, מיהרו אנשי הצוות לחזור אל המודל בתוך שעות ספורות כדי לנתח את התקלה. עם זאת, בחברה ציינו שלא נמצאו ראיות להפיכת המערכות הללו למבצעיות.
בתוך איראן עצמה, הטכנולוגיה נוצלה באופן נרחב לצרכי דיכוי ומעקב אחר מתנגדי משטר. שתי יחידות ביטחון איראניות הפעילו 16 חשבונות נפרדים כדי לנתח ציוצים וליצור פרופילים של אלפי אזרחים בשנה אחת.
אחת היחידות אף פיתחה תוסף זדוני לדפדפן, שהתחזה ליישומון של זמני תפילה. מטרתו הייתה לשאוב בחשאי זהויות של משתמשים איראנים ברשתות החברתיות.
לוחמה קוגניטיבית ופעילות מסחרית שנויה במחלוקת
חלק ניכר מהדוח מוקדש למבצעי השפעה של מנגנוני התעמולה של משטר האייתוללות. אלו השתמשו בקלוד ליצירת זהויות בדויות וגיבוש מערכי הפצה תחת הכותרת של "לוחמה קוגניטיבית".
מפעילי מבצע ההשפעה אף ייחסו טענות כוזבות למכוני מחקר מערביים מוכרים, כדי לשוות למסריהם נופך אמין ומקצועי.
פעילות התחזות דומה יוחסה לארגון האופוזיציה האיראני מוג'אהדין ח'לק, שחיקה פעיל אמיתי על בסיס אלפי מפרסומיו. שימוש במודל נרשם גם מצד גורמים ממשלתיים באיחוד האמירויות שניסחו עדויות מזויפות עבור מוסדות האו"ם.
לצד פעילות מדינות האויב, גם ישראל הוזכרה בדוח בהקשר של פעילות סייבר מסחרית. אנתרופיק איתרה חשבון שניסה לבנות פלטפורמה למיפוי משתמשים באיראן ובמפרץ, באמצעות חברה שתוארה כישראלית-סינגפורית.
המערכת נועדה לזהות את השקפותיהם של המשתמשים ולייצר מאות זהויות מזויפות בהתאם. עם זאת, בחברה מבהירים כי הפרויקט המדובר אותר בשלב ניסויי בלבד, וכי הגישה של החברה נחסמה בטרם הופעלה המערכת נגד מטרות אמיתיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו