מאז ההכרזה על הסנקציות על ההתנחלויות ביהודה ושומרון על ידי בריטניה ובעלות בריתה בשלישי, ממשל טראמפ בחר לשמור על פרופיל נמוך יחסית ולא להתעמת עימן. גורם בממשל הבקיא במדיניות כלפי ישראל אמר ל״פוליטיקו״ כי התגובה העמומה של וושינגטון שיקפה אסטרטגיה מחושבת: “אנחנו לא צריכים להיכנס לכל מריבה בין בעלות ברית. ישראל יכולה להגן על עצמה, והיא תעשה זאת”. לדבריו, ארה”ב פשוט “נשארת מחוץ לזה”.
אותו גורם סיפק גם התייחסות לדבריו החריגים של שגריר ארה”ב בישראל, מייק האקבי, נגד המהלך הבריטי, כאשר הזהיר כי בריטניה עלולה לספוג “השלכות או צעדי תגמול” מארה”ב. לדבריו, הצהרותיו המוקדמות של השגריר לא שיקפו את מדיניות הממשל. “האקבי פועל לגמרי על דעת עצמו בעניין הזה”, אמר. “הוא עושה את זה כל הזמן. הוא פשוט פועל עצמאית ולא בודק עם אף אחד”. הבית הלבן ומחלקת המדינה לא הגיבו לפניית ״פוליטיקו״ בנושא.
בעוד הנשיא לא מהסס להתעמת כאשר חש כי נדרש לעשות זאת, טראמפ עצמו לא פרסם הודעה להגנת ישראל והגיב לסנקציות רק לאחר שנשאל עליהן בידי כתבים אתמול (רביעי).
הנשיא אמר כי רק נחשף להחלטה וכי ישוחח עם ישראל כדי להבין את עמדתה. “אני מבין בדיוק מה קורה, אבל אני רוצה לברר מדוע זה קרה פתאום”, אמר. בעוד מזכיר המדינה מרקו רוביו, הידוע בעמדותיו האוהדות כלפי ישראל, הבהיר כי ארה”ב לא תטיל סנקציות משלה על המדינה, הוא נמנע מלגנות את בריטניה, צרפת וקנדה. הוא הסתפק באזהרה כי ערעור היציבות ביהודה ושומרון עלול לפגוע בהתקדמות ברצועת עזה, בתוכנית 20 הנקודות ובמועצת השלום.
קרט מילס, מנכ”ל המגזין השמרני והבדלני “אמריקן קונסרבטיב”, המקיים שיחות תכופות עם אנשי הממשל, אמר כי תגובת רוביו הייתה סטייה “בולטת” מהקו הפרו-ישראלי המובהק שאפיין אותו. “זה מאפשר להם ליישב הרבה סתירות”, הסביר. “אם היחסים עם הבריטים סבירים, ואם זו דרך לקצץ מעט את כנפיו של ביבי, אני חושב שהם מוכנים לכך”.
ויקטוריה קואטס, שכיהנה כבכירה לענייני המזרח התיכון בתקופת טראמפ הראשונה, העריכה כי הבית הלבן ביקש להימנע מ”הסחת דעת גדולה נוספת” לקראת בחירות האמצע והפסגה הצפויה עם נשיא סין שי ג’ינפינג בעוד שבועיים. לדבריה, הסנקציות נועדו בעיקר “ליצור זעזוע, לא השפעה ממשית”, ולכן לא חייבו תגובה אמריקנית. קואטס, ששהתה בירושלים בעת פרסום ההחלטה, הוסיפה כי גורמים ישראלים לא היו מרוצים, אך ״גם לא נכנסו לפאניקה״.
שגריר ארה״ב לישראל לשעבר, דן שפירו, הצביע על שיקול פוליטי וכלכלי נוסף: מחירי האנרגיה הגבוהים, האינפלציה ומלחמות הסחר כבר הכבידו על הרפובליקנים. “האם הוא רוצה להוסיף שיבוש כלכלי מול שותפות סחר גדולות, חודשיים לפני בחירות האמצע?”, שאל.
עם זאת, המרואיינים הדגישו כי לממשל אין עניין בקרע פומבי עם ישראל. מילס אמר כי לאחר המלחמה באיראן לצד ישראל, התרחקות ממנה תיראה “כמעט פארסה ובלתי אמינה”, במיוחד מול בסיס רפובליקני שבו נותרה לישראל תמיכה רחבה. בכך התחדד האיזון שביקש הבית הלבן לשמור עליו: לא לבלום את בעלות הברית, אך גם לא להצטרף למהלך או להצטייר כמי שמפנה עורף לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו