בעוד שממשלת בריטניה מתכוננת להטיל היום (שלישי) חרם מסחרי על מוצרים וחלק מהשירותים הקשורים להתנחלויות ביהודה ושומרון, בארה"ב מתגבשת תגובת נגד שעלולה להפוך את המחלוקת המדינית לעימות כלכלי.
חבר בית הנבחרים היהודי הרפובליקני רנדי פיין הזהיר ביום שני כי חברות בריטיות שייאלצו לציית למדיניות החדשה עלולות לאבד גישה לחוזים ממשלתיים בפלורידה.
"כאשר ממשלת בריטניה שוקלת לכפות על חברות בריטיות להחרים חלקים מישראל, עליה לדעת שחוק בפלורידה שאני העברתי כחבר בבית המחוקקים יאסור על כל חברה בריטית שתיאלץ לציית לכך לעשות עסקים עם ממשלת המדינה או עם רשויות מקומיות בפלורידה", כתב פיין. לדבריו, גם חברות הזקוקות לאישורים ולמגע שוטף עם הרשויות כדי לפעול במדינה עלולות להיפגע.
"פלורידה היא אחת משותפות הסחר הגדולות של בריטניה", הוסיף. "עליהם להבין שפרויקט הראווה שלהם בתמיכה בטרור מוסלמי עלול לעלות להם מיליארדי דולרים. פלורידה הבהירה: כל חברה או מדינה שמחרימה את ישראל, מוחרמת בידי פלורידה".
בתגובה ל"היום" החריף פיין את האזהרה. "אם 'הממלכה האסלאמית המאוחדת' לא ערכה בדיקת נאותות לפני ששקלה זאת, היא עומדת לספוג מכה משתקת", אמר, תוך שהוא משתמש בכינוי לעגני לבריטניה.
היקף הסחר בסחורות בין פלורידה לבריטניה הסתכם ב-4.1 מיליארד דולר ב-2025, וחברות בריטיות אחראיות ליותר מ-88 אלף משרות במדינה. בריטניה היא גם המשקיעה הזרה הגדולה ביותר בפלורידה, לפי נתוני SelectFlorida.
החוק שקידם פיין בעת שכיהן בבית הנבחרים של פלורידה מגדיר חרם על ישראל כצמצום מפלה של קשרים מסחריים עם ישראל, עם חברות הפועלות בה או עם גורמים ב"שטחים שבשליטת ישראל". הוא מאפשר להכניס חברות לרשימת גופים מוחרמים, למשוך מהן כספי השקעה ציבוריים ולהגביל את התקשרותן עם ממשלת פלורידה והרשויות המקומיות.
פיין הזכיר את המאבק בחברת Airbnb כתקדים. ב-2019 הוכנסה החברה לרשימה השחורה של פלורידה לאחר שהחליטה להסיר כ-200 נכסים בהתנחלויות מהפלטפורמה. החברה חזרה בה כעבור כמה חודשים, בעקבות לחץ מצד פלורידה ומדינות נוספות וכן תביעות משפטיות. פיין טען כי הנהלת החברה הבינה שהמשך המדיניות עלול "להביא לפשיטת רגל", אם כי פלורידה הייתה אחד מכמה גורמי לחץ שהובילו לנסיגה.
האיום מפלורידה אינו מבודד. ביותר מ-30 מדינות בארה"ב קיימים כיום חוקים או צווים נגד תנועת החרם על ישראל (BDS), ולפחות 17 מדינות נוספות מלבד פלורידה מחזיקות בחקיקה המתייחסת במפורש גם לעסקים הפועלים ב"שטחים שבשליטת ישראל".
בין המדינות הבולטות נמצאות טקסס, אריזונה, קרוליינה הצפונית, ארקנסו, אוקלהומה, קנזס ואוהיו, ובמרילנד הונהג מנגנון דומה בצו מושל. הסנקציות נעות מפסילה ממכרזים ומחוזים ציבוריים ועד משיכת השקעות של קרנות פנסיה. עם זאת, החוקים אינם זהים, יישומם אינו אוטומטי ובחלק מהמדינות קיימים חריגים לחברות המצייתות לחוק זר.
גם ברמה הפדרלית הועברה ללונדון אזהרה ברורה. מחלקת המדינה הודיעה כבר ביולי כי ארה"ב "מתנגדת בתוקף" לניסיונות לבודד את ישראל כלכלית או להפלותה. "יוזמות כאלה חותרות תחת האינטרסים האמריקניים באזור ופוגעות בסיכויים לשלום", מסר דובר המחלקה בעקבות חוק דומה באירלנד, במה שנתפס גם כאזהרה לממשלת בריטניה. בשבוע שעבר אישרה המחלקה כי היא "עוקבת מקרוב" אחר התוכנית הבריטית וכי התקיימו מגעים עם שגרירות בריטניה בוושינגטון.
החוק הפדרלי מגדיר צעדים המגבילים מסחר עם גורמים הפועלים בשטחים שבשליטת ישראל כחלק מהמאבק בחרם. חוק נוסף אוסר בנסיבות מסוימות על חברות אמריקניות לסייע לחרם זר שאינו נתמך בידי וושינגטון. אם משרד המסחר יקבע שהחרם הבריטי נכלל בהגדרה זו, חברות אמריקניות או חברות בריטיות בעלות פעילות אמריקנית עלולות להיקלע להתנגשות בין דרישות שתי המדינות.
ראש הממשלה הבריטי אנדי ברנהאם שוחח ביום שני עם הנשיא דונלד טראמפ, ולפי ה"טיימס" הבריטי עדכן אותו בתוכניותיו למזרח התיכון. ההודעה הרשמית של דאונינג 10 ציינה כי ברנהאם הדגיש את תמיכתו בפתרון שתי המדינות, אך לא הזכירה במפורש את החרם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו