העצרת הכללית של האו"ם אימצה אמש (שישי), ברוב של 164 מדינות מול אחת ושש נמנעות, את החלטת "לתקן את המפה", הקוראת לקדם מפות עולם המציגות באופן מדויק יותר את גודלן היחסי של היבשות, ובייחוד של אפריקה. את ההחלטה הובילה טוגו בשם הקבוצה האפריקנית, המסגרת המאגדת את מדינות אפריקה באו"ם, ובתמיכת האיחוד האפריקני. ארה"ב הייתה המדינה היחידה שהתנגדה, בעוד אסטוניה, גאורגיה, ליטא, מולדובה, סרביה ואוקראינה נמנעו.
חרף הכינוי "המפה החדשה", מדובר בהחלטה לא מחייבת. היא אינה קובעת מפת עולם רשמית אחת, אינה אוסרת את השימוש בשיטת מרקטור, הנפוצה במפות עולם, ואינה משנה גבולות או מעמד של שטחים. ההחלטה מעודדת מדינות, מוסדות חינוך, גופי תקשורת, ארגונים בינלאומיים וחברות טכנולוגיה להשתמש בשיטת המיפוי Equal Earth ובשיטות אחרות השומרות על יחסי השטח, במקרים שבהם חשוב להציג במדויק את גודלן היחסי של היבשות. מזכ"ל האו"ם התבקש לכלול מידע על יישום ההחלטה בדיווחיו עד למושב ה-83 של העצרת.
שיטת המיפוי של מרקטור, שפיתח הקרטוגרף הפלמי חרארדוס מרקטור ב-1569, נועדה בראש ובראשונה לניווט. היא שומרת על זוויות מקומיות ומאפשרת לסמן מסלול בכיוון מצפן קבוע כקו ישר, אך מגדילה בהדרגה שטחים ככל שמתרחקים מקו המשווה. כך, למשל, גרינלנד נראית בה כמעט בגודלה של אפריקה - אף שאפריקה גדולה ממנה בערך פי 14.
לעומתה, שיטת Equal Earth, שפותחה ב-2018, שומרת על היחס הנכון בין שטחי היבשות. לכן אפריקה, אמריקה הלטינית ודרום אסיה נראות בה גדולות יותר מכפי שהן נראות במפת מרקטור, ואילו אירופה, צפון אמריקה וגרינלנד נראות קטנות יותר בהשוואה אליה. עם זאת, כל ניסיון להציג את כדור הארץ על משטח שטוח כרוך בעיוות כלשהו - של שטח, צורה, מרחק או כיוון.
"צדק קוגניטיבי"
יוזמי המהלך טענו כי השימוש רב-השנים במרקטור הביא ל"הקטנה סמלית" של אפריקה והשפיע על האופן שבו נתפסו מעמדה, צרכיה ופוטנציאל הפיתוח שלה. נוסח ההחלטה תיאר את תיקון העיוותים כמעשה של "צדק קוגניטיבי" ושל תיקון סמלי בזיכרון ההיסטורי, ואף הציב אותו בהקשר הרחב יותר של יוזמות האיחוד האפריקני לקידום פיצויים בגין עוולות היסטוריות.
המסגור הזה עמד במוקד ההתנגדות האמריקנית. יארינה פרנצ'ביץ', סגנית נציגת ארה"ב למועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם (אקוסו"ק), הצהירה לפני ההצבעה כי "ההחלטה הזאת לועגת לעבודתו ולתכליתו של המוסד הזה". לדבריה, המהלך מוצג כניסיון תמים לעדכן את הפרופורציות במפות, אך אינו ניתן להפרדה מ"פרויקט אידיאולוגי גדול ורדיקלי בהרבה". היא האשימה את העצרת בעיסוק בשיטת מיפוי מהמאה ה-16 ובתפקידה בקידום פיצויים ו"צדק קוגניטיבי", במקום בבעיות הממשיות של שלום בינלאומי, שגשוג ויחסים טובים בין מדינות.
צרפת, מנגד, תמכה בהחלטה והודיעה כי תחדל להשתמש במרקטור בשימושיה הדיפלומטיים. במפות העולם שלה היא עברה לשיטת Eckert IV, השומרת אף היא על יחסי השטח ודומה בעקרונותיה ל-Equal Earth.
אוקראינה הסבירה כי נמנעה בשל האופן שבו מפות מסוימות המשתמשות בשיטת Equal Earth מציגות שטחים אוקראיניים הכבושים בידי רוסיה. האיחוד האירופי הביע תמיכה במטרת ההחלטה, אך הדגיש כי היא אינה משפיעה על ריבונות, מעמד טריטוריאלי או גבולות מוכרים. מרבית חברות האיחוד הצביעו בעד, בעוד אסטוניה וליטא נמנעו.
בעוד ההחלטה אינה מחייבת, יוזמיה מקווים כי היא תוביל לשינויים בספרי לימוד, בפרסומי מוסדות ובפלטפורמות מיפוי דיגיטליות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו