האיום של האו"ם על ישראל: נתבע אתכם בהאג

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מאיים להסלים את העימות עם ישראל סביב הפעילות במתחם סוכנות הפליטים הפלסטינית אונר"א בכפר עקב, ולהביא את המחלוקת לפתחו של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג.

הפעולה בקלנדיה בוצעה ב-25 באוגוסט, בהנחיית ראש הממשלה ובהתאם לחקיקה נגד פעילות אונר”א בישראל. אז, הרשויות פינו את המתחם בכפר עקב, שלטענת ישראל נמצא על קרקע בבעלות קק”ל שאין לסוכנות זכויות בה, והעבירו אותו לידי עיריית ירושלים. העירייה החלה להסב את השטח למתחם חינוך וקהילה עבור תושבי השכונה, בהשקעה ראשונית של יותר מ-40 מיליון שקלים. אונר”א, שהפעילה במקום מרכז להכשרה מקצועית במשך יותר מ-70 שנה, טוענת מנגד כי מדובר במתקן מוגן של האו”ם שאין לישראל סמכות להשתלט עליו.

"סעיף 30 לפרק השמיני באמנה הכללית קובע כי כל המחלוקות הנובעות מפרשנותה או מיישומה של האמנה יופנו לבית הדין הבינלאומי לצדק", כתב גוטרש לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הוסיף: "אם ישראל לא תפעל כדי לעמוד בהתחייבויותיה על פי האמנה הכללית, עלול להתקיים מצב שבו התגלעה מחלוקת בין האו"ם למדינת ישראל בנוגע, בין היתר, לפרשנותה או ליישומה של האמנה".

"דאגה חמורה"

גוטרש לא הודיע בשלב זה על הפעלת הסעיף, אך הציב איום משפטי מפורש אם ישראל לא תיענה לדרישות האו"ם. המכתב הובא גם לידיעת נשיאי מועצת הביטחון והעצרת הכללית.
"אני נאלץ לכתוב פעם נוספת כדי להביע את דאגתי החמורה בנוגע להפרה בוטה נוספת של חסינותו של מתחם אונר"א במזרח ירושלים בידי הרשויות הישראליות", כתב המזכ"ל.

לדבריו, ב-25 באוגוסט "הרשויות הישראליות, ובהן כוחות ביטחון, נכנסו למרכז ההכשרה קלנדיה ללא הסכמת האו"ם, בשעה שעובדי אונר"א ומקבלי שירות שהו במקום בהכנות לשנת הלימודים הקרובה".

"העובדים עברו חיפוש", הוסיף גוטרש. "למיטב הבנתי, הרשויות הישראליות נותרו מאז במקום והחלו לבצע עבודות שיפוץ ללא אישור. אני מגנה בתוקף הרב ביותר את הפעולות הבלתי מתקבלות על הדעת הללו". לדבריו, זו הייתה "הכניסה הבלתי מורשית החמישית למרכז מאז חודש מאי".

"לא נוותר על חסינותו"

גוטרש הדגיש כי "מרכז ההכשרה קלנדיה היה ונותר מתחם של האו"ם", וכי "לא ניתן כל ויתור על חסינותו". הוא טען כי המקום "חסין מכל צורה של הליך משפטי ומכל צורה של התערבות", וכי גם עובדי אונר"א נהנים מחסינות בכל הנוגע לפעולות שביצעו במסגרת תפקידם.

"הכניסה והנוכחות הבלתי מורשות של הרשויות הישראליות במרכז, עריכת החיפושים על עובדי אונר"א, ביצוע עבודות ללא אישור והפסקת תוכניות ההכשרה המקצועית במקום הן הפרות ברורות של התחייבויות מדינת ישראל", כתב. לדבריו, על הממשלה מוטלת "חובה משפטית להבטיח שהפעולות הללו יבוטלו ללא דיחוי ולמנוע הישנות של פעולות דומות".

המזכ"ל הזכיר גם את הריסת מתחם אונר"א בשייח' ג'ראח בינואר ואת ניתוק השירותים ממתקנים נוספים. "הפעולות הללו נגד אונר"א אינן מתקבלות על הדעת", כתב, והבהיר כי האו"ם "שומר על זכויותיו בנוגע לתביעות אפשריות בגין הנזק שנגרם למתחמים ולרכוש של הארגון".

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, מסר בתגובה: "מדינת ישראל היא הריבון בירושלים והיא תפעל בהתאם לחוק ולהחלטות שקיבלה. אונר"א איבדה מזמן את הזכות לטעון לחסינות לאחר שעובדיה היו מעורבים בטרור ובטבח 7 באוקטובר. האיומים מצד מזכ"ל האו"ם לא ישנו את המציאות: ישראל תמשיך לעמוד על ריבונותה, להגן על ביטחונה ולאכוף את חוקיה בירושלים".

האיום של גוטרש אינו אומר כי ישראל עומדת מיד בפני תביעה או סנקציות, אך הוא עשוי להיות הצעד הראשון בדרך להסלמה משפטית ומדינית. קביעה של בית הדין נגד ישראל עלולה לשמש בסיס לניסיונות לקדם סנקציות במועצת הביטחון, להחלטות נוספות בעצרת הכללית ולצעדי ענישה עצמאיים מצד מדינות וגופים בינלאומיים.

היא גם עלולה לחזק דרישות לפיצויים ולשמש תקדים נגד פינוי או סגירה של מתקני אונר”א נוספים. בית הדין עצמו אינו מטיל סנקציות, אך פסיקה נגד ישראל עשויה לספק למתנגדיה בסיס משפטי משמעותי להגברת הלחץ עליה ברחבי העולם.