חבר הסנאט היהודי שהמפלגה הדמוקרטית סימנה | פרופיל

ג’ון אוסוף, הסנאטור היהודי במדינת ג׳ורג׳יה, מתעקש כי יש לו "אפס עניין" במרוץ לנשיאות ב-2028, אבל המספרים מסבירים למה הוא מסומן בקרב המפלגה הדמוקרטית.

בסקר של מכללת אמרסון שנערך ביולי אוסוף קיבל 13 אחוזים בקרב מצביעי הפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות - בשוויון עם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז במקום השלישי, אחרי מזכיר התחבורה לשעבר של ממשל ביידן, פיט בוטיג’ג, ומושל קליפורניה, גווין ניוסם. גם שוק החיזוי Kalshi העניק לו באוגוסט סיכוי זהה לזכייה.

המבחן המיידי שלו הוא הבחירות לסנאט בנובמבר: ניצחון נוסף בג’ורג’יה, מדינה שבה ניצח טראמפ ב-2024, עשוי להפוך את הספקולציה למסלול ממשי.

גדל לצד ניצולי שואה

תומאס ג’ונתן אוסוף נולד באטלנטה בפברואר 1987 וגדל בפרבר נורת’לייק. אביו, ריצ’רד, הוא יהודי ממוצא רוסי וליטאי ובעל חברת פרסום; אמו, הת’ר פנטון, היגרה מאוסטרליה והיתה ממייסדות ארגון לקידום נשים בפוליטיקה בג’ורג’יה. משפחתו מצד אביו נמלטה מרדיפות במזרח אירופה. לדבריו, הוא גדל לצד קרובי משפחה ניצולי שואה, בעוד קרובים אחרים נרצחו בשואה.

אמו אינה יהודייה, אך אוסוף גדל בבית יהודי: הוא למד בבית ספר עברי ולפני בר המצווה טבל במקווה כדי להשלים גיור רשמי. את בר המצווה חגג ב״דה טמפל״, בית הכנסת הרפורמי ההיסטורי של אטלנטה, וזמן קצר לאחר מכן ביקר לראשונה בישראל. הוא סיפר כי מידת האדיקות שלו השתנתה במהלך חייו, אך הקשר למורשת היהודית נותר "חזק וקבוע". החינוך היהודי, אמר, הטמיע בו מחויבות לשלום, לצדק ולחסד ולמאבק למען נרדפים ומוחלשים.

גם השבעתו לסנאט היתה הצהרת זהות. אוסוף הניח את ידו על תנ"ך של הרב ג’ייקוב רוטשילד, רב בית הכנסת שבו גדל ובעל בריתו של מרטין לותר קינג במאבק לזכויות האזרח. בית הכנסת הופצץ ב-1958 בידי גזענים לבנים בשל פעילותו. בכיסו נשא אוסוף עותקים מרשימות הנוסעים שתיעדו את הגעת סבא-רבא וסבתא-רבתא שלו לאמריקה. החיבור בין הזיכרון היהודי למאבק השחורים בדרום ליווה אותו מגיל צעיר: כתלמיד תיכון התמחה בלשכתו של מנהיג זכויות האזרח וחבר בית הנבחרים ג’ון לואיס, שאותו ראה כמורה דרך.

אוסוף למד בבית הספר לשירות חוץ של אוניברסיטת ג’ורג’טאון והשלים תואר שני בכלכלה פוליטית בינלאומית בבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנים 2007-2012 שימש עוזר לענייני ביטחון ומדיניות חוץ של חבר בית הנבחרים האנק ג’ונסון. לאחר מכן ניהל חברת הפקות תחקירית שהפיקה סרטים על שחיתות, פשעי דאעש והפרות זכויות אדם באפריקה. בסנאט המשיך בקו דומה: חקירות שהוביל על שחיתות והתעללות בבתי הכלא הפדרליים הולידו חוק פיקוח דו-מפלגתי, והוא מוביל יוזמה לאסור על חברי קונגרס לסחור במניות.

הפריצה הפוליטית הראשונה שלו הסתיימה בהפסד. ב-2017 התמודד בבחירות מיוחדות לבית הנבחרים, במרוץ היקר מסוגו עד אז, והפסיד לרפובליקנית קארן הנדל. ב-2020 התמודד מול הסנאטור דייוויד פרדו, כאשר המטה שלו פרסם מודעה שבה הוארך אפו של אוסוף באופן דיגיטלי - תקרית שהוא הגדיר כתעמולה אנטישמית מובהקת.

בינואר 2021 ניצח בסיבוב השני והיה לסנאטור היהודי הראשון מג’ורג’יה ולסנאטור הראשון מדור המילניום. הוא נשוי לד”ר אלישה קריימר, רופאת נשים שאותה הכיר בתיכון, ולהם שתי בנות, אווה וליילה.

מתנגד נחרץ לטראמפ

טראמפ הוא היריב שסביבו נבנתה הקריירה הלאומית של אוסוף. כבר ב-2017 הפך לאחד מהפנים המזוהות עם גל ההתנגדות הפוליטית והציבורית לטראמפ שצמח בקרב דמוקרטים לאחר בחירתו ב-2016. בקדנציה השנייה של הנשיא החריף את הטון עוד יותר: הוא טען כי מעשיו כבר חצו כל רף קודם להדחה, השווה אותו למלך אחאב ול"מלכים רשעים" מן המקרא ומכנה אותו שוב ושוב "נשיא עבריין".

השבוע האשים אותו כי הכניס את ארה”ב למלחמה באיראן על בסיס שקרים. טראמפ מצדו לעג למראהו וכינה אותו ״פי-ווי הרמן״ - על שם דמות קומית ילדותית מהטלוויזיה האמריקנית. העימות מאפשר לאוסוף להציג עצמו לא רק כמחוקק שקט, אלא גם כלוחם פוליטי מול המפלגה הרפובליקנית ומנהיגה.

היחס המורכב לישראל

יחסו לישראל מורכב. בקמפיין לסנאט הצהיר כי הוא "מחויב לביטחונה של ישראל כמולדת העם היהודי". הוא מתנגד לתנועת החרם על ישראל (BDS) ותומך בפתרון שתי המדינות. לאחר 7 באוקטובר גינה בחריפות את "המתקפה חסרת ההבחנה והרצחנית של חמאס נגד בעלי בריתנו הישראלים".

בנאום בסנאט כחודש לאחר מכן הדגיש כי "לישראל יש חובה להגן על אזרחיה וזכות לעשות זאת בכוח". עם זאת, הוא הזהיר כי האסון ההומניטרי המתפתח בעזה הוא "טרגדיה עצומה ואיום על ביטחוננו הלאומי", והוסיף: "כיהודי אמריקני פרו-ישראלי, אני קורא לחמלה כלפי האזרחים החפים מפשע בעזה".

אף שתמך לאורך כהונתו בחבילות סיוע לישראל בהיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר, בנובמבר 2024 הצביע בעד שתי יוזמות של הסנאטור הפרוגרסיבי ברני סנדרס להגבלת הסיוע הצבאי. באפריל 2025 התנגד לשתי יוזמות נוספות, וביולי תמך בחסימת מכירת רובים, אך לא תחמושת אווירית. הוא נימק את ההצבעה הראשונה ב"מחסור הקיצוני והנרחב שממנו סובלים אזרחים בעזה, לרבות הרעבה בלתי נסבלת של ילדים", שנגרמו לדבריו ממדיניות ממשלת נתניהו.

מנגד קבע כי חרף התנגדותו לניהול המלחמה, "ארה”ב חייבת להמשיך לתמוך באזרחי ישראל” לנוכח איום הטילים מאיראן ושלוחותיה". באפריל 2026 התקדם צעד נוסף בביקורתו על ישראל ותמך בבלימת עסקאות של פצצות ודחפורים. ההצבעות עוררו כעס בקרב חלק ממנהיגי יהדות ג’ורג’יה. כשהסביר בדצמבר 2024 את הצבעותיו, אוסוף קשר אותן לזהותו: "גדלתי כיהודי, גדלתי בין ניצולי שואה", אמר, והוסיף כי ההיסטוריה הזאת הטמיעה בו "ערכי יסוד של זכויות אדם". "זה מי שאני", השיב למבקריו.

המתח בין זהותו היהודית, יחסו לישראל והכיוון המשתנה של המפלגה הדמוקרטית צפוי ללוות אותו אם יחליט להתמודד בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות.