על רקע המתיחות המתמשכת מול איראן, העומס הכבד שנוצר על הצי האמריקני עלה בימים האחרונים לכותרות בארה״ב, בעקבות שורת דיווחים על התנאים הקשים בנושאת המטוסים ״אברהם לינקולן״.
ההחלטה של הפנטגון להחליפה בנושאת מטוסים אחרת מובילה כעת למצב חריג, אך כזה שכבר נוצר כמה פעמים בשנתיים האחרונות בשל דרישות המלחמה במזרח התיכון, שבו ארה״ב נותרת ללא נושאת מטוסים באוקיינוס השקט, כשברקע פעילות צבאית סינית גוברת מול בעלות בריתה של ארה״ב באזור.
ה״לינקולן״ הייתה אמורה לשוב הביתה כבר במאי, אך שהותה בים הוארכה כדי להשתתף במלחמה נגד איראן. 5,000 המלחים והנחתים שעל סיפונה נמצאים בחודשם התשיעי בים, לאחר יותר מ-250 ימים רצופים ללא עגינה בנמל, שיא עבור נושאת מטוסים בעידן המודרני. בשבועות האחרונים נחשפו על סיפונה מחסור במזון, זיהום מים, שיבושים במערכת הביוב והדואר.
שני עיתונים צבאיים מובילים בארה״ב, ה״נייבי טיימס״ ו״סטארס אנד סטרייפס״, ראיינו בני משפחה של אנשי הצוות שסיפרו על ניסיונות של מלחים לקפוץ למים על רקע תשישות ושחיקה. הצי הכחיש ומסר כי לא נצפתה עלייה בניסיונות אובדניים על הסיפון.
משפחות המשרתים וחברי קונגרס התריעו מפני משבר בריאות נפש מחמיר, וכ-200 בני משפחה שהתכנסו בבסיס חיל הים הבסן דייגו זעמו על מזכיר הצי בפועל, הונג קאו, ודרשו ממנו תשובות.
ה״ניו יורק טיימס״ דיווח במהלך סוף השבוע כי אחת מהסיבות המרכזיות למצב הקשה על ה״לינקולן״ היא הפגיעה האיראנית בבסיס הצי בבחריין ביומה הראשון של המלחמה, שהחריבה חלקים נרחבים ממנו והשביתה את המרכז הלוגיסטי המרכזי של הצי באזור.
בעקבות המתקפה נאלץ הפנטגון להפוך את בסיס דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי למרכז האספקה החלופי, שהוא מרוחק כ-3,500 קילומטרים מאזור הפעילות במפרץ עומאן.
אלא שה״לינקולן״ לא לבד. נושאת המטוסים ״ג׳ראלד פורד״ שבה הביתה באמצע מאי לאחר פריסה בת 326 ימים, הארוכה ביותר של נושאת מטוסים אמריקנית מאז מלחמת וייטנאם, גם אם זכתה לעגון בנמלים במהלכה, שלא כמו ה״לינקולן״.
במהלך הפריסה, שבה השתתפה בלחימה באיראן וגם בלכידתו של מנהיג ונצואלה דאז ניקולס מדורו, פרצה בספינה שריפה בחדר הכביסה שאילצה אותה לסוב על עקבותיה ולשוב לים התיכון לתיקונים, והותירה מאות מלחים ללא מיטות לישון בהן.
מזכיר הצי בפועל, הונג קאו, התייחס ביום שישי לסוגיה בהצהרה שפרסם במהלך סוף השבוע. ״הצוות של ה׳אברהם לינקולן׳ עמד במשימה על הצד הטוב ביותר, והוא ישוב הביתה בקרוב כחלק מרוטציה מתוכננת״, כתב. ״הפריסה הוארכה כי המשימה חייבה זאת. פריסות הן דבר קשה, ולחימה מקשה עוד יותר. מלחמה היא גיהינום, והשגרה נשברת בה״.
גם מפקד הפיקוד המרכזי האמריקני (סנטקום), האדמירל בראד קופר, פרסם אתמול (ראשון) הצהרה לאחר ביקורו בספינה. ״הזמן שביליתי על סיפון ה׳אברהם לינקולן׳ אתמול היה מעורר השראה. הלוואי שכל אמריקני היה יכול לראות את הצוות בפעולה״, כתב.
״הנה עובדה חשובה: מבין 11 נושאות המטוסים הפעילות של חיל הים, ל׳לינקולן׳ יש כיום מהמספרים הנמוכים ביותר של מקרים הקשורים לבריאות הנפש״. קופר הוסיף כי ״זה לא אומר שהכול מושלם״, וכי שירות ממושך בים ״לא מתאים לכולם״.
וואקום במזרח
התזמון לוואקום האמריקני בפסיפיק עשוי להיות בעייתי במיוחד: סין קיימה בשבוע שעבר תרגילים צבאיים ממזרח לטאיוואן יחד עם אינדונזיה, לראשונה בשיתוף צי זר, מסלימה את הרטוריקה מול טוקיו ולא נרתעת מעימותים מוגבלים עם הפיליפינים סביב שטחים במחלוקת.
התמונה הזאת מקשה על התזה שהנחתה את וושינגטון בשנים האחרונות, ולפיה מרכז הכובד האמריקני עובר מהמזרח התיכון אל מול סין. בפועל, מאז 2023 נשאבות הנושאות שוב ושוב דווקא לכיוון ההפוך, וזה קורה בשעה שהפער התעשייתי בין שתי המעצמות רק גדל.
לפי הערכת מודיעין הצי האמריקני, שצוטטה בניתוח של מכון CSIS, כושר בניית הספינות של סין גדול פי כ-230 מזה של ארה״ב, ולבייג׳ינג עשרות מספנות מסחריות גדולות ופרודוקטיביות יותר מהמספנה האמריקנית הגדולה ביותר. לסין שלוש נושאות מטוסים בשירות, מול 11 אמריקניות, אך לפי דוח משרד ההגנה האמריקני לקונגרס היא מתכוונת להוסיף שש נוספות עד 2035.
כמו כן, בעוד הצבא האמריקני פרוס ברחבי העולם ומחויב להגנת מדינות נאט״ו ולהרתעה עולמית, הצי הסיני ממוקד כמעט כולו בזירה הקרובה לגבולותיה.
יהיה זה מרחיק לכת להניח שסין תנצל את המצב בטווח הזמן המיידי כדי לפעול צבאית נגד טאיוואן, האי השכן שהיא רואה כשייך לה, אך היעדרותה של נושאת המטוסים מספקת לבייג׳ינג הזדמנות נוספת להפגין כוח.
״הם משתמשים בזה כחלק מהנרטיב, כדי להוכיח לפיליפינים, ליפן, לאינדונזיה ולאחרות שארה״ב כבר אינה הכוח הדומיננטי במערב האוקיינוס השקט״, אמר בריאן קלארק, קצין לשעבר בצי האמריקני ואנליסט הגנה במכון הדסון, לסוכנות הידיעות אי.פי.
״הם פשוט מעדיפים שמדינות באזור יחליטו שסין היא המעצמה החזקה יותר, ושארה״ב כבר אינה מסוגלת להבטיח את ביטחונן״.
הפער התעשייתי
לצי האמריקני יש 11 נושאות מטוסים, אבל בכל רגע נתון רק שתיים או שלוש מהן נמצאות בפריסה מבצעית. השאר בתחזוקה, באימונים או בשיפוצים. "החור" במזרח הרחוק צפוי להסתיים תוך כמה חודשים, אך דחיקתו של הצי אל הקצה צפויה לגבות את מחירה בעתיד בזמן שידרשו לבלות במספנות בארה"ב לטובת תיקונים ושיפוצים.
״נגיע למצב של 'חוב תחזוקה' שנצטרך לשלם אותו בשנים הקרובות״, אמר קלארק, "קרוב לוודאי שתהיה לנו נוכחות קטנה יותר של נושאות מטוסים מאשר בשנים קודמות, כי הן יעמדו בתור להיכנס למספנה״.
אין ספק שממשל טראמפ מודע לבעיה הזאת, והגדלת יכולת ייצור כלי השיט עמדה במוקד כמה מהלכים שלו - כשאף נפתח פתח למספנות זרות להצטרף לייצור כלי השיט האמריקנים.
אך טראמפ עסוק לא רק בכמה נושאות יש לצי, אלא גם באיך הן נראות. לפי ה״וושינגטון פוסט״, הוא רוצה שהספינות החדשות יזכירו את נושאות המטוסים מימי מלחמת העולם השנייה, ולשם כך נבחנת העברת מגדל הפיקוד, ״האי״, מירכתי הספינה למרכזה. בדיקה מכהונתו הראשונה כבר קבעה שזה יעלה מיליארדים ויעכב את הבנייה.
טראמפ גם חתם על תזכיר שמורה לצי להחליף בנושאות העתידיות את מערכת השיגור האלקטרומגנטית במערכת קיטור בדומה לדור הקודם של נושאות המטוסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו