כתבת "החיסול" נגד המסעדות הישראליות בניו יורק: "בישול פלסטיני"

גיליון מיוחד של "ניו יורק מגזין" שהוקדש לפריחת התרבות הערבית והמוסלמית בניו יורק, עורר סערה וביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים, פעילים פרו-ישראלים ואף כותבים לשעבר במגזין. המבקרים טענו כי תחת מעטה של חגיגת רב-תרבותיות, הגיליון הציג את הציונות כאיום, אימץ את הטענה כי ישראל מבצעת "רצח עם" ברצועת עזה ומחק מהמרחב המזרח-תיכוני יהודים שמוצאם במדינות ערב.

הגיליון, שכותרתו "חביבי סיטי", כלל חבילת כתבות בת שישה חלקים על קהילת דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה. "הקהילה תמיד הייתה כאן", נכתב בהקדמה. לטענת העורכים, "בעשור האחרון, ובייחוד לאחר המלחמה בעזה, דור חדש של אמנים, שפים, קומיקאים, מעצבים ואחרים בנה הון תרבותי ופוליטי חסר תקדים". הסצנה החדשה, נטען, "נולדה מתוך כאב רצח העם בעזה".

כתבת השער, מאת הסופרת זיינה ערפאת, הציגה את 7 באוקטובר לא כטבח שביצע חמאס, אלא בעיקר כנקודת הפתיחה להתגבשות הקהילה. "בחודשים שלאחר 7 באוקטובר הלכנו ונעשינו גלויים יותר", כתבה. "אז מחינו, החרמנו וכתבנו מאמרי דעה. ולאט-לאט, מתוך ההתנגדות הזאת, החלה לפרוח מערכת אקולוגית תרבותית. מחאות הובילו לחברויות, חברויות הובילו לארוחות ערב, ואלה הובילו לאפיקים יצירתיים חדשים".

ערפאת הסבירה כי "להיות חלק מקהילת דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה פירושו לאמץ מערכת של אמונות משותפות". בין אלה מנתה את האמונה "שלפלסטינים מגיעות זכויות אדם", ש"מה שאירע בעזה בעקבות 7 באוקטובר מהווה רצח עם", וש"צדק חברתי ורווחה חברתית גוברים על שיקולים קפיטליסטיים".

לקראת סיום הכתבה טענה כי בני הקהילה עדיין "מתמודדים עם שנאת זרים, אסלאמופוביה וציונות - לצד ההשלכות של יציאה נגדן". הצבת הציונות לצד צורות של שנאה ואפליה הפכה למוקד המרכזי של הביקורת.

איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, מסרה כי "הצבת הציונות לצד שנאת זרים ואסלאמופוביה אינה נכונה". הארגון הוסיף: "שנאת זרים ואסלאמופוביה הן צורות של דעה קדומה המופנות נגד אנשים בשל זהותם, לאומיותם, מוצאם האתני או דתם. הציונות אינה כזאת. הציונות היא תנועת העם היהודי להגדרה עצמית ולהקמת מדינה במולדתו הילידית".

הסערה התרחבה גם לכתבת אוכל שעסקה במסעדות ערביות, איראניות וישראליות בעיר. "המנות הפופולריות ביותר היו מזרחיות, ערביות וצפון-אפריקניות", נכתב על המטבח הישראלי. "חלקן יובאו בידי מהגרים יהודים. רבות מהמנות היו פלסטיניות". הכתבה ציטטה עורכת אוכל ישראלית שאמרה בעבר כי "המטבח הישראלי מבוסס על שני דברים: בישול פלסטיני ובישול עדתי".

עוד נטען כי שפים ישראלים בניו יורק "נעו בחופשיות ללא המטען של אחרי 11 בספטמבר", וכי בניגוד למסעדנים אחרים מהמזרח התיכון, הם יכלו להבליט את זהותם ולגבות מחירים גבוהים יותר.

עובדים לשעבר במסעדות הישראליות "כפר" ו"לייזר וולף" תיארו אותן כ"מרחב בטוח לציונות". אחד מהם טען כי שמע לקוחות אומרים: "אנחנו צריכים להפציץ את כולם מהאוויר". לדבריו, "חשבתי לעצמי: אלוהים, זו סביבה צמאת דם". עובד אחר אמר: "הבנתי שכל העבודה שלנו הייתה תעמולה".

בעלת מסעדה פלסטינית טענה כי מסעדנים ישראלים נמנעים כיום מהגדרת האוכל שלהם כישראלי: "אנחנו מבטאים את הלאומיות שלנו יותר, והם מנסים להזדהות פחות עם הלאומיות שלהם משום שהמדינה שלהם מבצעת רצח עם. אם הם רוצים להתרחק מזה, הדבר אומר הכול".

מסעדת "איאת" הפלסטינית הוזכרה בחיוב, אף שבתפריט שלה מופיעה מפה תיירותית שבה כל שטחה של ישראל מסומן בכותרת "גלו את פלסטין". יועץ שהיה מעורב בהכנת כתבת האוכל אמר ל"ניו יורק פוסט" כי מדובר ב"כתבת חיסול נגד שפים יהודים וישראלים, שהוסוותה ככתבה על אוכל ותרבות מזרח-תיכונית". לדבריו, הליך בדיקת העובדות של המגזין היה "מפוקפק מאוד".

ארגון End Jew Hatred הגדיר את הגיליון "מסוכן" וטען כי הוא "מגדיר יותר ויותר את תחושת השייכות בהתאם לעמדה שנקבעה מראש בנוגע לעזה", ובכך "דוחק למעשה יהודים מזרחים, שמשפחותיהם חיו ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה במשך דורות, אל מחוץ לזהות האזורית שלהם".

הארגון תקף גם את ההתייחסות ל-7 באוקטובר כנקודת מוצא למחאה הפרו-פלסטינית, מבלי להזכיר "את טבח היהודים שאכן התרחש באותו יום, ואת האיומים המתמשכים מצד חמאס, המשטר באיראן וארגוני הטרור הנתמכים על ידו". עוד מסר: "הזהות היהודית אינה שלהם למחיקה, וההיסטוריה היהודית לא תשוכתב כדי להתאים לנרטיב פוליטי".

עורך הדין אברהם חמרה, יליד סוריה המתגורר בניו יורק, אמר כי מחיקתם של יותר מ-120 אלף יהודים ניו יורקים שמשפחותיהם מגיעות ממדינות ערב "אינה טעות מקרית - זו הדרה המחופשת להכלה". לדבריו, "כיהודי סורי, אני יודע כיצד נראית מחיקה תרבותית".

העיתונאית ג'ורדנה הורן, שכתבה בעבר למגזין, הודיעה כי ביטלה את המנוי שלה. "אתם מלבים במכוון את האיבה כלפי יהודים בעיר הזאת, ואני לא מתכוונת לסייע במימון הדבר", כתבה.

"טאבלט מגזין" סיכם את הביקורת על הכתבה במשפט: "אם אינך חושב שישראל ביצעה רצח עם, אינך מהמזרח התיכון".