32 שנים אחרי: ארה"ב מכירה בפיגוע האנטישמי שזעזע את ניו יורק

משרד המשפטים האמריקני העניק הכרה פדרלית חסרת תקדים למשפחתו של ארי הלברשטם, נער חב"די שנרצח בפיגוע הירי בגשר ברוקלין ב-1994. במכתב רשמי קבע התובע הפדרלי כי אילו הפיגוע היה מתרחש כיום, הרשויות היו חוקרות אותו כהפרת זכויות אזרח ומנסות להעמיד את המחבל לדין בגין פשע שנאה פדרלי.

"אין כל ספק שאילו רצח בנך, ארי הלברשטם, היה מתרחש כיום, היינו חוקרים אותו ומבקשים להעמיד את האחראי לדין בגין פשע שנאה פדרלי", כתב ג'יי קלייטון, שכיהן אז כתובע הפדרלי של מחוז דרום ניו יורק, במכתב ששלח בסוף יולי לדבורה הלברשטם, אמו של ארי. קלייטון, שמונה מאז לראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, הוסיף כי כך היו מטופלים גם ניסיונות הרצח של 14 הצעירים האחרים שנסעו עם ארי ברכב.

הפיגוע התרחש ב-1 במרץ 1994. רכב ובו 15 תלמידי ישיבת חב"ד עשה את דרכו ממנהטן לקראון הייטס, לאחר שהתלמידים ביקרו את הרבי מלובביץ' בבית החולים. כאשר עלו על גשר ברוקלין, ראשיד באז, נהג ממוצא לבנוני, פתח לעברם באש. שלושה צעירים נפצעו, וארי, בן 16, נפגע באורח אנוש ומת כעבור חמישה ימים.

בהודאתו המצולמת שנגבתה לאחר הפיגוע, קשר באז את הירי לטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה ארבעה ימים קודם לכן, והודה כי פעל כנקמה על הטבח. בהודאה נוספת שמסר לחוקרים ב-2007, שנים לאחר הרשעתו, סיפר כי עקב אחר הרכב ובחר לפגוע בנוסעיו משום שהיו יהודים. כשנשאל אם היה יורה ברכב שבו נסעו שחורים או היספנים, השיב: "לא, יריתי בהם רק מפני שהיו יהודים". באז מת בכלא ב-2023.

חרף הדברים שמסר באז בהודאתו המצולמת, בתחילה תיארו הרשויות את הירי כתקרית "זעם בכביש". הוא הועמד לדין במדינת ניו יורק בגין רצח, 14 ניסיונות רצח ועבירת נשק - אישומים שלא חייבו את התביעה להוכיח מניע אנטישמי. באז הורשע ונידון ל-141 שנות מאסר. רק לאחר מאבק שניהלה דבורה הלברשטם במשך יותר משש שנים, סיווגו משרד המשפטים וה-FBI את האירוע בשנת 2000 כמעשה טרור.

ואולם, הפיגוע מעולם לא נחקר כתיק פדרלי של פשע שנאה והפרת זכויות אזרח, אף שהבסיס המשפטי לכך כבר היה קיים. החוק הפדרלי הראשון נגד פשעי שנאה נחקק ב-1968, יותר מרבע מאה לפני הפיגוע, ואסר שימוש באלימות נגד אדם בשל דתו בעת מימוש זכויות מוגנות. לכן, הפער שעליו עונה המכתב החדש אינו נובע מכך שהחוק לא היה קיים ב-1994, אלא מכך שהממשל הפדרלי לא קיבל עליו את התיק ולא חקר את הפגיעה כתיק זכויות אזרח, אף שהעילה לכך הייתה קיימת.

אחד מניצולי הפיגוע, הרב יוסי שפאלטר, סיפר אמש (שני) לרשת CBS כי כבר באותו רגע לא היה לו ספק מה עמד מאחורי הירי. "כולנו ידענו שהותקפנו מהסיבה הפשוטה שהיינו יהודים, ושסומנו בשל הכיפות והכובעים שלנו", אמר. לדבריו, במשך עשרות שנים ריחפה מעל הניצולים השאלה: "למה שללו מאיתנו את זכויות האזרח שלנו?". ההכרה המאוחרת, הוסיף, מעניקה ביטחון מסוים שהפגיעה בהם לא תטואטא עוד מתחת לשטיח.

ב-2009 הרחיב הקונגרס את סמכויות הממשל הפדרלי בתחום פשעי השנאה והסיר מגבלות משפטיות מסוימות, אך החוק החדש לא יצר לראשונה את האפשרות לחקור אלימות אנטישמית כהפרת זכויות אזרח. בנאום שנשא ביוני אמר קלייטון כי הרשעת באז ברצח "אינה נותנת לבדה ביטוי מלא להתנהגות המחרידה", וכי "ארי הלברשטם היה ראוי למלוא עוצמתו של החוק".

עם זאת, המכתב אינו מבשר על פתיחת חקירה חדשה. קלייטון הודה כי חלוף הזמן ומותו של באז מציבים מכשולים משמעותיים, וכי משרד התובע אינו מכיר כעת צעדי חקירה נוספים שעשויים להוביל לאישומים פדרליים. לצד זאת, הוא הורה ליחידות לזכויות האזרח ולביטחון לאומי לשמר את עובדות התיק ולהיות ערוכות לפעול אם יתגלו ראיות חדשות. "אנו מחויבים להמשיך לעמוד על המשמר במרדף אחר הצדק", כתב.

דבורה הלברשטם אמרה כי המכתב מוכיח שהממשל לא זנח את קורבנות הפיגוע. "עם העלייה בשנאה בארה"ב ובעולם, אני מודאגת מאוד לביטחונם של יהודי ניו יורק", אמרה. "אמשיך להיאבק כדי שאף אם אחרת לא תיאלץ לקבור את ילדה בגלל שנאה, כפי שאני נאלצתי לעשות".

ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, בירך על המהלך, למרות שהוא עצמו סופג ביקורת מצד גורמים בקהילה היהודית המאשימים אותו בליבוי אנטישמיות בשל עמדותיו האנטי-ישראליות החריפות. "אני שמח שרצח ארי הלברשטם מוכר כמעשה האנטישמיות הנתעב שהיה", מסר. "ההכרה הזו הגיעה באיחור רב, והיא עדות לנחישות יוצאת הדופן של דבורה במשך יותר משלושה עשורים".