משרד המשפטים האמריקני העניק הכרה פדרלית חסרת תקדים למשפחתו של ארי הלברשטם, נער חב"ד שנרצח בפיגוע ירי בגשר ברוקלין ב-1994. במכתב רשמי קבע התובע הפדרלי כי אילו הפיגוע היה מתרחש כיום, הרשויות היו חוקרות אותו כהפרת זכויות אזרח ומנסות להעמיד את המחבל לדין בגין פשע שנאה פדרלי.
"אין כל ספק שאילו רצח בנך, ארי הלברשטם, היה מתרחש כיום, היינו חוקרים אותו ומבקשים להעמיד את האחראי לדין בגין פשע שנאה פדרלי", כתב ג'יי קלייטון, התובע הפדרלי לשעבר של מחוז דרום ניו יורק, במכתב ששלח בסוף יולי לדבורה הלברשטם, אמו של ארי. קלייטון, שמונה מאז לראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, הוסיף כי כך היו מטופלים גם ניסיונות הרצח של 14 הצעירים האחרים שנסעו עם ארי ברכב.
הפיגוע התרחש ב-1 במרץ 1994. רכב ובו 15 תלמידי ישיבת חב"ד עשה את דרכו ממנהטן לקראון הייטס, לאחר שהתלמידים ביקרו את הרבי מלובביץ' בבית החולים. כאשר עלו על גשר ברוקלין, ראשיד באז, נהג ממוצא לבנוני, פתח לעברם באש. שלושה צעירים נפצעו, וארי, בן 16, נפגע באורח אנוש ומת כעבור חמישה ימים.
בתחילה תיארו הרשויות את הירי כתקרית "זעם בכביש", ובאז הועמד לדין במדינת ניו יורק בגין רצח, 14 ניסיונות רצח ועבירת נשק - אישומים שלא חייבו את התביעה להוכיח מניע אנטישמי. הוא הורשע ונידון ל-141 שנות מאסר. רק לאחר מאבק שניהלה דבורה הלברשטם במשך יותר משש שנים, סיווגו משרד המשפטים וה-FBI את האירוע בשנת 2000 כמעשה טרור.
בהודאה שמסר לחוקרים שנים לאחר הרשעתו, סיפר באז כי עקב אחר הרכב ובחר לפגוע בנוסעיו בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה ארבעה ימים קודם לכן. כשנשאל אם היה יורה ברכב שבו נסעו שחורים או היספנים, השיב: "לא, יריתי בהם רק מפני שהיו יהודים". ואולם, הפיגוע מעולם לא נחקר כתיק פדרלי של פשע שנאה והפרת זכויות אזרח. באז מת בכלא ב-2023.
אחד מניצולי הפיגוע, הרב יוסי שפאלטר, סיפר אמש (שני) לרשת CBS כי כבר באותו רגע לא היה לו ספק מה עמד מאחורי הירי. "כולנו ידענו שהותקפנו מהסיבה הפשוטה שהיינו יהודים, ושסומנו בשל הכיפות והכובעים שלנו", אמר. לדבריו, במשך עשרות שנים ריחפה מעל הניצולים השאלה: "למה שללו מאיתנו את זכויות האזרח שלנו?". ההכרה הרטרואקטיבית, הוסיף, מעניקה ביטחון מסוים שהפגיעה בהם לא תטואטא עוד מתחת לשטיח.
קלייטון הסביר כי המסגרת המשפטית הקיימת כיום כלל לא עמדה לרשות התובעים ב-1994. החוק הפדרלי המרכזי שעליו מסתמכות הרשויות כיום במקרים של פשעי שנאה נחקק רק ב-2009, והרחיב משמעותית את יכולתו של משרד המשפטים להעמיד לדין בגין אלימות שנעשתה בשל דתו או מוצאו של הקורבן. בנאום שנשא ביוני אמר קלייטון כי הרשעת באז ברצח "אינה נותנת לבדה ביטוי מלא להתנהגות המחרידה", וכי "ארי הלברשטם היה ראוי למלוא עוצמתו של החוק".
עם זאת, המכתב אינו מבשר על פתיחת חקירה חדשה. קלייטון הודה כי חלוף הזמן ומותו של באז מציבים מכשולים משמעותיים, וכי משרד התובע אינו מכיר כעת צעדי חקירה נוספים שעשויים להוביל לאישומים פדרליים. לצד זאת, הוא הורה ליחידות לזכויות האזרח ולביטחון לאומי לשמר את עובדות התיק ולהיות ערוכות לפעול אם יתגלו ראיות חדשות. "אנו מחויבים להמשיך לעמוד על המשמר במרדף אחר הצדק", כתב.
דבורה הלברשטם אמרה כי המכתב מוכיח שהממשל לא זנח את קורבנות הפיגוע. "עם העלייה בשנאה בארה"ב ובעולם, אני מודאגת מאוד לביטחונם של יהודי ניו יורק", אמרה. "אמשיך להיאבק כדי שאף אם אחרת לא תיאלץ לקבור את ילדה בגלל שנאה, כפי שאני נאלצתי לעשות".
ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, בירך על המהלך, למרות שהוא עצמו סופג ביקורת מצד גורמים בקהילה היהודית המאשימים אותו בליבוי אנטישמיות בשל עמדותיו האנטי-ישראליות החריפות. "אני שמח שרצח ארי הלברשטם מוכר כמעשה האנטישמיות הנתעב שהיה", מסר. "ההכרה הזו הגיעה באיחור רב, והיא עדות לנחישות יוצאת הדופן של דבורה במשך יותר משלושה עשורים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו