עיתון "הניו יורק טיימס" דיווח היום (ראשון) כי חיזבאללה מתמודד עם המשבר הכלכלי החמור ביותר שלו מזה שנים, על רקע המלחמה מול ישראל וארה"ב. זאת, על פי מסמכים שהגיעו לידי העיתון וראיונות עם גורמים לבנונים, אמריקנים וישראלים.
כאשר ישראל פתחה במלחמה האחרונה נגד חיזבאללה בחודש מרץ, המטרות הראשונות שעליהן התריע הצבא לא היו מחסני נשק או מפקדות תת-קרקעיות - אלא בנקים.
מטוסי קרב ישראליים השמידו יותר מתריסר סניפים של מוסד פיננסי המכונה "אל-קרד אל-חסן", אשר הואשם במשך שנים בפעילות כבנק של חיזבאללה בלבנון. בהמשך בוצעו תקיפות אוויריות נוספות נגד חלפני כספים שאיראן השתמשה בהם כדי להעביר כסף לחיזבאללה, וכן נגד תחנות דלק שהניבו הכנסות לארגון. באמצעות התקיפות, ישראל העבירה מסר ברור: לא רק מאגרי הנשק של חיזבאללה נמצאים על הכוונת, אלא גם אמצעי המימון.
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", ההפצצות היו שיאו של הקמפיין האגרסיבי ביותר עד כה מצד ישראל, ממשל טראמפ וממשלת לבנון, שנועד לפגוע בחיזבאללה מבחינה כלכלית באמצעות שיבוש ערוצי המימון של הארגון, ובמיוחד הכספים המגיעים מאיראן.
בחודשים שקדמו למלחמה פעלה ממשלת לבנון, תחת לחץ ממשל טראמפ, לחסום את הנתיבים ששימשו את חיזבאללה לקבלת כספים ולהעברתם, בהם נמל התעופה הבינלאומי בביירות. וושינגטון הפעילה גם לחץ על הבנק המרכזי של לבנון להדק את הפיקוח על כלכלת המזומן במדינה, שאותה ניצל חיזבאללה במשך שנים.
לפי מסמכים שהגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" וראיונות עם גורמים לבנונים, אמריקנים וישראלים וכן גורמים המקורבים לחיזבאללה, הארגון מתמודד כעת עם הלחץ הכלכלי הקשה ביותר שלו מזה שנים. היקף הפגיעה במערך הפעילות העצום של חיזבאללה עדיין אינו ברור במלואו. הארגון ואיראן, התומכת המרכזית בו, הוכיחו בעבר כי הם מסוגלים להתמודד עם מאמצים להחליש אותם, להתאושש מבחינה צבאית ולמצוא דרכים חדשות להמשיך להזרים כספים.
למרות זאת, חיזבאללה מתקשה לממן את רשת הרווחה החברתית הנרחבת שלו, שהייתה במשך שנים בסיס לתמיכה בו בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון. במקביל, הארגון מעניק עדיפות הולכת וגוברת להוצאות הצבאיות, לאחר שהמערכות הישראליות פגעו קשות ביכולותיו.
יוסף א-זין, דובר ארגון חיזבאללה, אמר ל"ניו יורק טיימס" בחודש מאי השנה כי הארגון הפסיק את תשלומי הפיצויים שהבטיח לתומכיו, בעודו מתקשה לענות על צורכיהם של מאות אלפי בני אדם שנעקרו מבתיהם בעקבות המלחמה.
מחלקת המדינה האמריקנית העריכה לפני המלחמה כי איראן מעבירה לחיזבאללה כ-700 מיליון דולר בשנה. לפי ההערכה, מדובר ברובו של התקציב השנתי של הארגון, המסתכם בכמיליארד דולר.
לפי גורמים לבנונים, אמריקנים וישראלים ששוחחו עם העיתון טענו כי איראן הגדילה במהלך השנה האחרונה את הסיוע הכספי לחיזבאללה. עם זאת, הכסף עדיין אינו מספיק כדי לכסות את הוצאות המלחמה המשמעותיות של הארגון.
כבר בתחילת השנה שעברה העבירו גורמים אמריקנים לממשלת לבנון אזהרה ישראלית, שלפיה איראן מעבירה לחיזבאללה מזוודות מלאות בדולרים אמריקניים בטיסות אזרחיות לביירות. לפי שני גורמים לבנונים וגורם ישראלי, בחלק מהמקרים נשאו את הכסף דיפלומטים איראנים. בעקבות האזהרה השעתה לבנון את כל הטיסות מאיראן. הצעד עדיין בתוקף. גם עובדים בנמל התעופה המזוהים עם חיזבאללה הוצאו מתפקידיהם, והרשויות בלבנון הציבו במקומם אנשי ביטחון שפועלים בתיאום עם גורמים אמריקנים.
שינוי נוסף ביחסי הכוחות בלבנון ניכר בביקורו של עלי לאריג'אני, ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, במדינה בחודש אוגוסט האחרון. במהלך הביקור נפגש לאריג'אני עם ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם. לדברי סלאם, הפגישה המחישה עד כמה השתנה המצב במדינה.
"המסר שלנו לאיראנים היה ברור מאוד", אמר סלאם ל"ניו יורק טיימס" זמן קצר לאחר הביקור. "איננו יכולים לאפשר לאיראנים להתערב בעניינינו הפנימיים", הוסיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו