"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המהלך של טראמפ נגד “תיירות לידה” צפוי להיתקל במכשול משפטי משמעותי
הנשיא האמריקני חתם על צווים חדשים שנועדו למנוע מילדים שנולדו בארה”ב להורים שהגיעו למדינה במיוחד לצורך הלידה לקבל אזרחות אוטומטית • אלא שמומחים למשפט חוקתי מעריכים כי חלקים מרכזיים במהלך סותרים פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון
מקרה כל כך נדיר שאין לו התייחסות בחוק. צילום: Getty Images

המהלך של טראמפ נגד “תיירות לידה” צפוי להיתקל במכשול משפטי משמעותי

הנשיא האמריקני חתם על צווים חדשים שנועדו למנוע מילדים שנולדו בארה”ב להורים שהגיעו למדינה במיוחד לצורך הלידה לקבל אזרחות אוטומטית • אלא שמומחים למשפט חוקתי מעריכים כי חלקים מרכזיים במהלך סותרים פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון

רויטרס
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אינו מוותר על הניסיונות לצמצם את הזכות לאזרחות אמריקנית מכוח לידה, למרות שבית המשפט העליון כבר פסל את הניסיון הקודם שלו. ביום חמישי האחרון חתם טראמפ על שני צווים נשיאותיים חדשים, המכוונים בעיקר לתופעת "תיירות הלידה" – הגעת נשים זרות לארה”ב במטרה ללדת שם, כך שילדיהן יקבלו אזרחות אמריקנית.

מומחים למשפט מעריכים כי דווקא החלק הזה בצווים החדשים צפוי להתמודד עם קשיים משפטיים משמעותיים, משום שלדבריהם בית המשפט העליון כבר הכריע בסוגיה. "הילדים האלה הם אזרחים מכוח לידתם על אדמת ארה”ב", אמרה אמנדה פרוסט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת וירג’יניה, המתמחה בסוגיית אזרחות מכוח לידה. לדבריה, עבירה על החוק מצד ההורים אינה יכולה להשפיע על מעמדו האזרחי של הילד.

טראמפ. מאבק ממושך במסגרת קמפיין ההגירה, צילום: AFP

הנושא עומד במרכז מדיניות ההגירה של טראמפ כבר שנים. ביום הראשון לכהונתו השנייה, בינואר 2025, חתם הנשיא על צו רחב היקף שביקש לשלול אזרחות אוטומטית מילדים שנולדו בארה”ב להורים השוהים במדינה שלא כחוק, ואף במקרים מסוימים להורים הנמצאים בה באופן חוקי וזמני, למשל בעלי אשרות עבודה או סטודנטים.

ב-30 ביוני דחה בית המשפט העליון את מדיניותו של טראמפ וקבע כי היא עומדת בסתירה לתיקון ה-14 לחוקה האמריקנית, המעניק אזרחות למי שנולד בארה”ב ו”כפוף לסמכות השיפוט שלה”. הפסיקה התקבלה ברוב של שישה שופטים מול שלושה.

אולם טראמפ החליט לנסות פעם נוספת. אחד הצווים החדשים מורה לסוכנויות הממשל הפדרלי שלא להכיר באזרחותו של ילד אם אחד מהוריו עסק ב"פעילות מרמתית לצורך קבלת אזרחות". צו נוסף מבקש למנוע מתן אשרות כניסה לזרים החשודים כי בכוונתם להגיע לארה”ב לצורך "תיירות לידה". כיום התקנות הפדרליות כבר אוסרות להשתמש באשרות זמניות למטרה של השגת אזרחות אמריקנית לתינוק.

טראמפ תקף שוב את הפסיקה בבית הלבן ואמר כי "אנשים בונים עסקים סביב" תיירות הלידה. הוא טען כי מאות אלפי בני אדם נהנים ממנה שלא כדין. עם זאת, מחקרים מצביעים על מספרים נמוכים בהרבה: חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה העריכו כי בין 5,000 ל-10,000 לידות בשנה בשנים 2014–2024 היו של נשים שהגיעו לארה”ב במסגרת תיירות לידה.

חילוקי דעות בקרב המשפטנים

המשפטנים חלוקים בשאלה אם חלק מהשינויים הללו יוכלו לעמוד במבחן החוקתי. פרוסט אמרה כי הרחבת החריג הנוגע לדיפלומטים עשויה להיות חוקית, בהתאם לאופן שבו תיושם, אך הדבר ידרוש הענקת חסינות משמעותית לאותם אנשים מפני החוק האמריקני.

מנגד, ג’ון יו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ברקלי ומי שכיהן במשרד המשפטים בתקופת הנשיא ג’ורג’ בוש, סבור כי הניסיון להגדיר כוחות אויב זרים על אדמת ארה”ב, כולל ארגוני טרור, עשוי בסופו של דבר לעמוד במבחן החוקתי.

גם אופן יישום הצווים עשוי להיות קריטי. מומחה ההגירה הירושי מוטומורה מאוניברסיטת UCLA הזהיר כי מונחים כמו “אויב זר” או “מטרת השהייה” מאפשרים מרחב פרשנות רחב מאוד לפקידי הממשל, ובכך עלולים לאפשר להם למנוע אשרות או כניסה לארה”ב על סמך חשדות בלבד.

בבית הלבן דוחים את הטענות שהצווים החדשים מנוגדים לפסיקת בית המשפט העליון. מזכיר הסגל של הבית הלבן, וויל שארף, אמר כי "אין כאן שום דבר שסותר" את פסיקות בית המשפט בנושא.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...