נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אינו מוותר על הניסיונות לצמצם את הזכות לאזרחות אמריקנית מכוח לידה, למרות שבית המשפט העליון כבר פסל את הניסיון הקודם שלו. ביום חמישי האחרון חתם טראמפ על שני צווים נשיאותיים חדשים, המכוונים בעיקר לתופעת "תיירות הלידה" – הגעת נשים זרות לארה”ב במטרה ללדת שם, כך שילדיהן יקבלו אזרחות אמריקנית.
מומחים למשפט מעריכים כי דווקא החלק הזה בצווים החדשים צפוי להתמודד עם קשיים משפטיים משמעותיים, משום שלדבריהם בית המשפט העליון כבר הכריע בסוגיה. "הילדים האלה הם אזרחים מכוח לידתם על אדמת ארה”ב", אמרה אמנדה פרוסט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת וירג’יניה, המתמחה בסוגיית אזרחות מכוח לידה. לדבריה, עבירה על החוק מצד ההורים אינה יכולה להשפיע על מעמדו האזרחי של הילד.
הנושא עומד במרכז מדיניות ההגירה של טראמפ כבר שנים. ביום הראשון לכהונתו השנייה, בינואר 2025, חתם הנשיא על צו רחב היקף שביקש לשלול אזרחות אוטומטית מילדים שנולדו בארה”ב להורים השוהים במדינה שלא כחוק, ואף במקרים מסוימים להורים הנמצאים בה באופן חוקי וזמני, למשל בעלי אשרות עבודה או סטודנטים.
ב-30 ביוני דחה בית המשפט העליון את מדיניותו של טראמפ וקבע כי היא עומדת בסתירה לתיקון ה-14 לחוקה האמריקנית, המעניק אזרחות למי שנולד בארה”ב ו”כפוף לסמכות השיפוט שלה”. הפסיקה התקבלה ברוב של שישה שופטים מול שלושה.
אולם טראמפ החליט לנסות פעם נוספת. אחד הצווים החדשים מורה לסוכנויות הממשל הפדרלי שלא להכיר באזרחותו של ילד אם אחד מהוריו עסק ב"פעילות מרמתית לצורך קבלת אזרחות". צו נוסף מבקש למנוע מתן אשרות כניסה לזרים החשודים כי בכוונתם להגיע לארה”ב לצורך "תיירות לידה". כיום התקנות הפדרליות כבר אוסרות להשתמש באשרות זמניות למטרה של השגת אזרחות אמריקנית לתינוק.
טראמפ תקף שוב את הפסיקה בבית הלבן ואמר כי "אנשים בונים עסקים סביב" תיירות הלידה. הוא טען כי מאות אלפי בני אדם נהנים ממנה שלא כדין. עם זאת, מחקרים מצביעים על מספרים נמוכים בהרבה: חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה העריכו כי בין 5,000 ל-10,000 לידות בשנה בשנים 2014–2024 היו של נשים שהגיעו לארה”ב במסגרת תיירות לידה.
חילוקי דעות בקרב המשפטנים
המשפטנים חלוקים בשאלה אם חלק מהשינויים הללו יוכלו לעמוד במבחן החוקתי. פרוסט אמרה כי הרחבת החריג הנוגע לדיפלומטים עשויה להיות חוקית, בהתאם לאופן שבו תיושם, אך הדבר ידרוש הענקת חסינות משמעותית לאותם אנשים מפני החוק האמריקני.
מנגד, ג’ון יו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ברקלי ומי שכיהן במשרד המשפטים בתקופת הנשיא ג’ורג’ בוש, סבור כי הניסיון להגדיר כוחות אויב זרים על אדמת ארה”ב, כולל ארגוני טרור, עשוי בסופו של דבר לעמוד במבחן החוקתי.
גם אופן יישום הצווים עשוי להיות קריטי. מומחה ההגירה הירושי מוטומורה מאוניברסיטת UCLA הזהיר כי מונחים כמו “אויב זר” או “מטרת השהייה” מאפשרים מרחב פרשנות רחב מאוד לפקידי הממשל, ובכך עלולים לאפשר להם למנוע אשרות או כניסה לארה”ב על סמך חשדות בלבד.
בבית הלבן דוחים את הטענות שהצווים החדשים מנוגדים לפסיקת בית המשפט העליון. מזכיר הסגל של הבית הלבן, וויל שארף, אמר כי "אין כאן שום דבר שסותר" את פסיקות בית המשפט בנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו