"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדענים ינסו להשתמש בכרישים על מנת לחזות סופות הוריקן
חוקרים מאוניברסיטת דלאוור מציידים כרישים בחיישנים שמודדים טמפרטורה, עומק ומליחות באוקיינוס • המטרה: לאסוף נתונים שיסייעו להבין את עוצמת ההוריקנים לפני שהם מגיעים לחופי ארה”ב
ההוריקן "מילטון" שהכה בחופי פלורידה. צילום: אי.אף.פי

מדענים ינסו להשתמש בכרישים על מנת לחזות סופות הוריקן

חוקרים מאוניברסיטת דלאוור מציידים כרישים בחיישנים שמודדים טמפרטורה, עומק ומליחות באוקיינוס • המטרה: לאסוף נתונים שיסייעו להבין את עוצמת ההוריקנים לפני שהם מגיעים לחופי ארה”ב

רויטרס
,עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במשך שנים הוצגו הכרישים בתרבות הפופולרית כטורפים מפחידים. עכשיו חוקרים בארה”ב מנסים לרתום אותם דווקא למטרה שתוכל לסייע בהגנה על בני אדם: שיפור התחזיות של הוריקנים.

חוקרים מאוניברסיטת דלאוור מציידים כרישים בחיישנים זעירים, במטרה להפוך אותם למעין תחנות ניטור ניידות של האוקיינוס. החיישנים אוספים נתונים על טמפרטורת המים, עומק ומליחות, ומשדרים אותם ללוויינים כאשר הכרישים עולים אל פני הים. הנתונים עשויים להשתלב במודלים המשמשים לחיזוי מזג האוויר והאקלים.

כריש. מפחיד, אך עשוי לסייע, צילום: אי.פי

הסיבה לכך שהכרישים עשויים להיות שימושיים במיוחד קשורה לאופן שבו הם נעים באוקיינוס. הם מצויים באזורים נרחבים, נעים למרחקים גדולים ויכולים להגיע לאזורים שבהם קשה להציב אמצעי ניטור אחרים.

החוקרים מתמקדים בעיקר בטמפרטורת המים בשכבה העליונה של האוקיינוס, המכונה “השכבה המעורבת”. למידע הזה חשיבות גדולה בכל הנוגע לעוצמתם של הוריקנים: מים חמים יותר בשכבה הזו מספקים לסופה אנרגיה רבה יותר ועלולים לגרום לה להתחזק.

במסגרת המחקר נבחרו כמה מיני כרישים המתאימים במיוחד למשימה, בהם כרישי מאקו קצרי-סנפיר, כרישים כחולים, כרישי פטיש חלקים וכן כרישים לבנים צעירים. החוקרים מעדיפים מינים שעולים אל פני המים בתדירות מספקת כדי שהחיישנים יוכלו להעביר את המידע שאספו ללוויינים.

החיישנים מחוברים לסנפיר הגב של הכריש. כאשר הכריש שוחה קרוב לפני המים, החיישן מתקשר עם רשת לוויינים ומשדר את הנתונים. החוקרים מתכננים להשתמש במידע כדי לקבל תמונה טובה יותר של התנאים באוקיינוס בזמן אמת.

תהליך הצמדת החיישן מתבצע במהירות ונמשך בדרך כלל פחות מחמש דקות. החוקרים פועלים תחת פיקוח שנועד לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי החיים. החיישנים עצמם מחוברים באמצעות חומרים שמתוכננים להתבלות וליפול מהכריש עם הזמן.

אם הניסוי יצליח, הנתונים שהכרישים אוספים עשויים לשפר את היכולת לחזות עד כמה הוריקן יתחזק לפני שיגיע לחוף המזרחי של ארה”ב. תחזיות מדויקות יותר יוכלו לספק לתושבים ולרשויות זמן רב יותר להתכונן לסופות ולצמצם את הנזק.

החוקרים מדגישים כי מעבר לתועלת המדעית, המחקר עשוי לשנות גם את האופן שבו הציבור תופס את הכרישים. במקום רק יצורים שיש להיזהר מהם, הם יכולים להפוך לשותפים בלתי צפויים במאמץ להבין טוב יותר את האוקיינוסים ואת הסופות שמתחוללות מעליהם.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...