הסכנה לישראל והאפשרות שטראמפ יהפוך ל"ברווז צולע": המדריך לבחירות האמצע

כשלושה חודשים לפני בחירות האמצע בנובמבר התמונה בארה"ב מתכנסת לתרחיש מפוצל: הדמוקרטים הפכו לפייבוריטים להשתלט על בית הנבחרים, אך הרפובליקנים עדיין מחזיקים ביתרון דחוק בסנאט. בחירות האמצע, באופן מסורתי, הן משאל עם על כהונת הנשיא, ובכוחן לייצר דינמיקה שונה לגמרי בחצי השני של הכהונה.

לפי שעה, דונלד טראמפ שולט בבית הנבחרים ובסנאט ונהנה מרוב שמרני בביהמ"ש העליון - תנאים חלומיים לקידום המדיניות שלו. תרחיש האימים של הרפובליקנים עלול להפוך אותו ל"ברווז צולע" כשנותרו לו עוד שנתיים שלמות בחדר הסגלגל: אג'נדת החקיקה שלו תיעצר, ועדות הבית יפתחו במסע חקירות רחב היקף על התנהלות הממשל, ובמפלגה הדמוקרטית כבר מדברים על אפשרות של פתיחת הליכי הדחה, גם אם ללא יכולת להשלימם.

הרוח כעת נושבת שמאלה. הסיבה איננה התלהבות מהמותג הדמוקרטי, אלא חולשת הנשיא אחרי שנה וחצי של כהונה סוערת. הטלת מכסים עולמית באביב אשתקד, תיקי אפשטיין, תפיסת מדורו בחורף, ולבסוף המלחמה עם איראן והשפעתה על הכלכלה העולמית הותירו את הנשיא בשפל חסר תקדים לשלב הזה בכהונה. רק 35% מהאמריקנים מרוצים מתפקודו של טראמפ. 63% אינם מרוצים.

יוקר המחיה נותר הסוגיה המרכזית עבור 45% מהנשאלים, והציבור נותן כעת לדמוקרטים יתרון ברור בטיפול בכך - זירה שבה הרפובליקנים היו מסורתית חזקים יותר. מותג ה־MAGA הטראמפיסטי הפך לנטל: לפי הסקרים, 59% מהמצביעים העצמאיים אומרים שזיהוי מועמד עם התנועה יקטין את סיכוייהם להצביע לו. אסטרטגים רפובליקנים כבר מגבשים קו חדש לבחירות: "מדיניות טראמפ, פחות טראמפ" - התמקדות בגבול, בפשיעה ובמיסים, והמעטת הופעות משותפות עם הנשיא.

למרות היתרון שמעניקים הסקרים לדמוקרטים, המהפך אינו ודאי. בבית הנבחרים הדמוקרטים זקוקים לניצחונות ספורים כדי להשתלט על הבית, אך המשימה קשה מכפי שנראה. במהלך השנה האחרונה יזמו הרפובליקנים - בעידודו של טראמפ - מהלך חלוקה מחדש של מחוזות שהעניק להם יתרון בחמישה מושבים אשר צפויים להישאר "אדומים", ולעלות את הרף למהפך דמוקרטי לשמונה מושבים.

מוקדי הקרב נמצאים בפרברים ובמחוזות המתנדנדים, שבהם הרפובליקנים מגינים על רוב המושבים הצמודים בזירה. יש לדמוקרטים יותר מטרות אפשריות מאשר לרפובליקנים, אך גם פחות מרווח לטעויות: אם ההתחזקות הדמוקרטית תיחלש בחודשים הקרובים, הדבר עשוי להספיק כדי לשמור על השליטה בידי טראמפ.

מרוצי מפתח

הסנאט הוא סיפור קשה בהרבה עבור המפלגה הדמוקרטית. לרפובליקנים יתרון של 53 מול 47, ומאחר שסגן הנשיא ג'יי די ואנס יכריע כל תיקו 50, הדמוקרטים זקוקים לתוספת של ארבעה מושבים. המשימה מחייבת אותם לא רק להגן על אחיזתם במדינות הכחולות, אלא גם לכבוש מושבים במדינות שבהן ניצח טראמפ בפער דו־ספרתי בבחירות לפני שנתיים. מבין המדינות שמוגדרות כרגע כצמודות, שני מרוצים ממחישים היטב את שני הנרטיבים המרכזיים של הבחירות: את משבר הזהות של המפלגה הדמוקרטית, ואת המחיר שהרפובליקנים משלמים על נאמנותם לטראמפ.

המרוץ הראשון הוא מישיגן, מדינה מתנדנדת שטראמפ ניצח בה בבחירות לפני שנתיים. בפריימריז הדמוקרטיים גבר עבדול א־סייד - מועמד פרוגרסיבי אנטי־ישראלי - בפער דחוק על חברת בית הנבחרים המתונה היילי סטיבנס. עם זאת, הפריימריז הדמוקרטיים אינם מלמדים על השתלטות פרוגרסיבית מלאה - במיזורי ובוושינגטון, למשל, גברו מועמדים ממסדיים - אלא על מפלגה שעדיין מחפשת את זהותה לאחר ההפסד לטראמפ לפני שנתיים. במובן זה, הבחירות הן גם נייר לקמוס לקראת הבחירות ב־2028. במחנה המתון מושלים ואישים בכירים כמו גווין ניוסם וג'וש שפירו בונים את בסיס התמיכה שלהם על הטענה שרק פרגמטיזם השואף למרכז יחזיר את הבית הלבן. במחנה הפרוגרסיבי, לעומת זאת, מקווים שניצחון של מועמדים כמו א־סייד במדינות מתנדנדות יוכיח שאפשר להגיע לשלטון גם עם קו פרוגרסיבי מובהק, ואף אנטי־ישראלי.

המרוץ השני הוא בטקסס, שם לא נבחר סנאטור דמוקרטי זה כמעט ארבעה עשורים. במאי האחרון ניצח בפריימריז הרפובליקניים מועמד שנתמך בידי טראמפ, התובע הכללי המדינתי קן פקסטון, את הסנאטור הוותיק ג'ון קורנין. היה זה חלק ממסע ארצי של הנשיא להדיח רפובליקנים שאינם ממושמעים "מספיק" לתכתיביו.

עכשיו יתמודד פקסטון, שסוחב קופת שרצים, מול הדמוקרטי ג'יימס טלריקו, שכבר מוביל עליו בסקרים בפער קטן. הפסד רפובליקני עשוי להתגלות כטעות יקרה במיוחד ולפגוע מאוד במעמדו של טראמפ בתוך המפלגה ולהציגו כנטל אלקטורלי, וכך גם את כל מי שמזוהה איתו.

ההשפעה על ישראל

עבור ישראל, בחירות האמצע והרכב הקונגרס עשויים להיות קו פרשת מים ביחסים עם ארה"ב. תרחיש שבו טראמפ מאבד את הבית ואת הסנאט, והגל הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית מוכיח את עצמו אלקטורלית, עלול להפוך את האצבעות המדאיגות נגד הסיוע לישראל - שהורמו יותר מפעם בקדנציה הנוכחית - לסכנה אמיתית לביטחון המדינה.